ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
22089-08-13
08/03/2015
|
בפני השופטת:
עפרה ורבנר
|
| - נגד - |
תובע:
יוסף מסעד
עו"ד מוחמד חוסין
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד צחי רטר
|
| פסק דין |
1.כמפורט בהסכמת התובע והמוסד לביטוח לאומי, שהוגשה לבית הדין בתאריך 17.2.15, חזר בו המוסד לביטוח לאומי מדחיית תביעתו של התובע על הסף, והוא יבחן אותה לגופו של עניין, בהתייחס לאירוע תאונתי מתאריך 20.7.12.
2.התובע ביקש לחייב הנתבע בתשלום הוצאות בנימוק, שמלכתחילה, לא היה מקום לדחות את תביעת התובע על הסף, אלא היה מקום לברר את תביעתו לגופה, כאשר התובע מסר בחקירתו לפני חוקר הנתבע, פרטים מדויקים בנוגע למעסיק, בנוגע למקום אירוע התאונה ובנוגע לכך, שפונה עם אמבולנס לבית החולים ושהגיעה משטרה לאתר הבניה.
בנסיבות אלה, טוען התובע, כי היה מן הראוי שהנתבע יבדוק את תיק המשטרה ויערוך בירור מול אגף הפיקוח על העבודה.
התובע טען, כי נאלץ לפנות לעורך דין ולשלם לו שכר טרחה, ואף להגיש תצהירים של עדים נוספים ולנהל הליך הוכחות, כאשר כל הניסיון שעשה הנתבע לבירור העניין, היה ניסיון לזמן את המעסיק, אשר לו היה מעוניין כלל למסור גרסתו לחוקר הנתבע.
התובע אף ציין, את הזמן השיפוטי שהושקע בתיק, ואשר ניתן היה לחסוך אותו, לו הנתבע היה עורך בירור כראוי, מלכתחילה.
3.הנתבע בתגובתו ציין, כי אינו מתנגד לפסיקת הוצאות, אולם הוא מבקש כי ההוצאות שתפסקנה תהיינה נמוכות, לאור כך שהסכמת הנתבע חסכה זמן שיפוטי יקר וייעלה את הדיון בתיק, ולאור העובדה שהסכמת הנתבע ניתנה לאחר שהתקבל חומר חדש מחקירה משטרתית, שלא היה קודם לכן בידי הנתבע.
הנתבע הדגיש, כי היה קושי בקבלת תיק המשטרה המלא, שכן המשטרה אינה נותנת לעיין בחומר חקירה עד להגשת כתב אישום, והחלטה על זהות המעסיק מר עיזאלדין, נתקבלה רק לאחר קבלת החומר מהמשטרה.
לטענת הנתבע, התובע לא טרח למסור פרטים מדויקים לגבי זהות המעסיק, והנתבע בבקשתו מ-27.1.14, ביקש שהתובע ימציא פרטים מלאים יותר באשר לזהות המעסיק, על מנת שהנתבע יוכל לזמנו כעד מטעם הנתבע, אם התובע לא יזמין אותו כעד מטעמו.
4.הנתבע אף טען, כי לו הצווים שנתבקשו בסיום הדיון מ-10.9.14, היו מתבקשים קודם לכן, ניתן היה לחסוך זמן שיפוטי יקר, כמו גם את זמנם של הצדדים.
5.לאחר עיון בטענות הצדדים, וכאשר הננו לוקחים בחשבון את הקריטריונים שנפסקו בעב"ל 24/98 מנדל ויגדר נ. המוסד לביטוח לאומי, כדלקמן:
"המדיניות השיפוטית באשר לחיוב המוסד לביטוח לאומי בהוצאות, מצאה ביטוי בדב"ע מד/0/130 המוסד לביטוח לאומי נ. יוכבד גולדפרב (חיה), פד"ע טז' 310, בו נקבע כי הבסיס לחיוב יהיה כפל התעריף החל על הסיוע המשפטי. את סכום החיוב "ניתן לעגל בתיאומים סבירים" (דב"ע מט/04/151 המוסד לביטוח לאומי נ. רונית סורסקי, פד"ע כא' 130, 131 מול האות ג') מדיניות זו מיושמת גם כאשר המוסד לביטוח לאומי שוקל מחדש את עמדתו לאחר פתיחת ההליך בבית הדין האזורי ואף לאחר ערעור של המבוטח לבית הדין הארצי (ר' דב"ע נא/0/88 פאיז מירב נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). עם זאת, טעות או מחדל של המוסד לביטוח לאומי יכולים להביא לפסיקת הוצאות גבוהות מן המקובל (ר' דב"ע נג/0/87 חוה פיגלשטוק נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כו' 283, 291; דב"ע נד/04/139 המוסד לביטוח לאומי נ. מאיר אלישר (לא פורסם); דב"ע נו/01/46 המוסד לביטוח לאומי נ. מוסטפא סאלח (לא פורסם).