ב"ל 22073-07-13 ע.ס. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע סובל מליקוי בריאות (להלן: "המחלה"), וזו לטענתו נובעת מעבודתו ככבאי במשך שנים רבות.

תביעת התובע להכיר במחלה ממנה הוא סובל כנובעת מעבודתו ולשלם לו דמי פגיעה נדחתה, וזאת על בסיס גישת הנתבע לפיה לא הוכח קיום קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה.

מכאן התביעה שבפנינו.

2.שמענו את עדותו של התובע ועד מטעם ההגנה, וב"כ הנתבע הסכימה כי בית הדין ימנה מומחה הרפואי, אשר יחווה את דעתו לגבי שאלת הקשר הסיבתי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו.

3.על בסיס הראיות שהוצגו, אנו קובעים את העובדות הבאות –

א.התובע יליד 1954.

ב.התובע עובד בשירותי כבאות והצלה עמק יזרעאל, וזאת החל משנת 1976.

ג.החל משנת 1976 ועד לשנת 2001, התובע שימש ככבאי מבצעי, ובתקופה שהחל משנת 2001 ועד שנת 2005 שימש כממלא מקום מפקד התחנה, ומאז שנת 2005 משמש כמפקד תחנה.

ד.במהלך כל תקופת עבודתו, התובע עובד במשמרות של 24 שעות (עבודה של 24 שעות רצופות במשמרת ולאחר מכן 48 שעות חופש). התובע עבד כ- 260 שעות עבודה בחודש.

ה.במהלך תקופת עבודתו, ועד לשנת 2005, התובע טיפל בהיקף של בין 3600 עד 4000 אירועים, מתוכם עסק בכ- 60% באירועים של כיבוי שריפות בשטחים פתוחים ובמקומות סגורים, וכ- 40% עסק בטיפול באירועים שונים נטולים עשן ואש, כגון חילוצים, תאונות דרכים וכו'.

ו.עבודות הכבאות בשטחים הפתוחים כללו כיבוי שריפות שפרצו בשדות קוצים, יערות, חורשות ואירועי תאונות דרכים. עבודות הכבאות בשטחים הפתוחים התבצעו לרוב בעונת הקיץ שהחלה בחודש מאי והסתיימה בחודש אוקטובר.

כמו כן, התובע עסק כאמור בעבודות כבאות שהתבצעה במקומות סגורים דוגמת בתים, בניינים ומפעלים.

במהלך שנת עבודה ממוצעת, התובע עסק בערך במחצית מזמן עבודתו באירועי כיבוי שריפות בשטחים פתוחים, ובערך במחצית מזמן העבודה באירועי כיבוי במקומות סגורים.

ז.במסגרת עבודות הכבאות שבוצעה בשטחים הפתוחים, נהוג היה להשתמש בדרך כלל ב"נשמית" (כיסוי לאף ולפה עשוי מבד), ולטענת התובע, במסגרת טיפול באירועים אלו, לא עשה שימוש במיגון כלשהו.