ב"ל 21651-04-1417

1.התובעת ילידת 1953, נפגעה ביום 7.7.13 כאשר נפלה בחצר ביתה כשהגיעה אל ביתה בזמן העבודה על מנת להזריק אינסולין. כתוצאה מהנפילה נפגעה בשורש כף יד ימין ובזרוע ימין.

2.הנתבע דחה את התביעה בטענה שלא הוכח על ידי התובעת קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב העבודה מאחר שהנזק נגרם עקב נפילתה של התובעת בתחום מעונה הפרטי.

3.התובעת, חברת קיבוץ יד מרדכי, נכה 100%, הועסקה מספר שעות ביום במכוורת בקיבוצה. בין המטלות שהתבקשה לעשות, להגיע לחדר האוכל על מנת לקחת מנות עבור העובדים שלא מספיקים להגיע לחדר האוכל שנסגר בשעה 13:30. התובעת חולת סכרת, מידי יום אחרי ארוחת צהריים הלכה לביתה על מנת להזריק אינסולין וכשיצאה מביתה נפלה בחצר ביתה על אבן ושברה את שורש כף היד.

4.הנתבע טוען שהתובעת נפלה בשל סיבה פנימית הטמונה בה מאחר שהיא סובלת מחוסר יציבות בשל בעיה בעמוד השדרה. לכן אין לראות בנפילה כנפילה כתוצאה מסיכוני הדרך. מה עוד, שהנפילה היתה בביתה. הנתבע טוען שאין לראות בהפסקה שהתובעת הולכת לביתה לאחר חדר האוכל, כפעולה שהיא חלק מעבודתה גם אם המעסיק התיר לתובעת ללכת לביתה על מנת להזריק אינסולין.

5.לאחר ששמעתי את התובעת ואת העד מטעם הנתבע הגעתי למסקנה שאין מנוס מדחיית התביעה. לא ניתן לראות בהזרקת אינסולין, פעולה שמבצעת התובעת בביתה, כפעולה הנלווית במידה סבירה לעבודה. פעולה זו היא לא תוך כדי העבודה ולא חלה לגביה החזקה בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי. בית הדין הארצי בעב"ל 28770-08-12 ברטה כהן נגד המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 11.3.14) דחה ערעור של יורשים להכיר בפטירת אבי המשפחה כתאונת עבודה כאשר נפגע בעת שהיה בדרכו לבנק באישור המעביד במהלך העבודה.

6.לאור העובדה שלא ניתן לראות בפעולה זו כפעולה שהיא נלווית לעבודה במידה סבירה, אין מקום לדון בטענת הנתבע שהנפילה היא כתוצאה ממצבה הרפואי של התובעת ולכן לטענת הנתבע אין לראות בנפילה כתאונת עבודה. זאת על אף דברי התובעת שייתכן שאם היתה נתקלת באותה אבן לפני ארבע שנים היתה מצליחה לבלום אבל מצבה הבריאותי הוא כזה שלא היתה יכולה לבלום ולכן נפלה (עמ' 10, ש' 6 לפרוטוקול מיום 9.12.14).

7.כאמור התובעת נפלה בשטח ביתה שנמצא בשליטתה הבלעדית ולא די בעיתוי נפילתה על מנת ליצור את הקשר לעבודה שמבלעדיו אין להכיר בתאונה כתאונת עבודה (ר' דב"ע 66/נג אסתר גלולה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ו -134). אני ער לכך שהתובעת זקוקה לאינסולין לצורך בריאותה, אולם, אין להרחיב את ביטוח נפגעי עבודה מעבר לקבוע בחוק ועל כן התביעה נדחית.

8.למען הסר ספק, האמנתי לתובעת, התרשמתי שמדובר בתובעת שעל אף נכותה מתאמצת להמשיך לעבוד. יחד עם זאת, לאור מגבלות החוק אין מנוס מדחיית התביעה למרות התוצאות המצערות של הנפילה.

9.אין צו להוצאות.