ב"ל 20108-08-12 . 09 פברואר 2015

1.התובע הגיש ב- 27.1.11 תביעה להכרה בליקוי שמיעה ובטנטון כתאונה בעבודה בהתאם להוראות סעיף 84 א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

התביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה התקבלה.

התביעה להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה נדחתה בהסתמך על סעיף 84 א' (ב)(3) לחוק לפיו:

"הפגיעה בתפקוד עקב הטנטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

2.התובע טוען כי הוא עומד בתנאי הסעיף. לטענתו קיימים לפחות שני מסמכים המתעדים פניות לטיפול רפואי בשל פגיעה בתפקוד עקב הטנטון ויש בכך כדי לענות על דרישת סעיף 84 א' (ב)(3).

בביקור מיום 19.9.10 נרשם "טנטון לסירוגין בעיקר בלילות. מציין גם ירידה בשמיעה בחיים יום יומיים".

תיעוד נוסף קיים מיום 2.1.11, בו נרשם "...סובל מירידה בשמיעה וטנטון. על פי מכתב מרופא א.א.ג ד"ר מיכל פרייס מתאריך 2.1.11 – סובל מטנטון וירידה בשמיעה. בבדיקה ממכון שמיעה מ- 1.12.10 – 25 – SRT, דיסקרימנציה 100% דו"צ.

מומלץ על שיקום שמיעתי".

לטענת התובע, ככל שקיימת מחלוקת בשאלת האותנטיות של פניית התובע לרופאים, יש לקיים בעניין זה דיון הוכחות.

3.טענות הנתבע –

לצורך קיומו של התנאי שסעיף 84 א' (ב)(3) נדרש תיעוד לטנטון ברשומה רפואית לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.

סעיף 84 א' (ב)(3) מציב שני תנאים מצטברים לשם הכרה בטנטון כתוצאה של פגיעה בעבודה: הראשון כי תהיה פגיעה בתפקוד של המבוטח והשני כי הפגיעה בתפקוד הצריכה פניות חוזרות ונשנות לצורך טיפול רפואי.

בענייננו קיימת לכל היותר פניה אחת המצביעה על פגיעה בטנטון והיא מיום 19.9.10 וזאת גם אם נקבל כי התלונה מלמדת על פגיעה בתפקוד.

מכל מקום התובע לא עמד בתנאי של פניות חוזרות ונשנות.

על פי הפסיקה יש צורך בשתי פניות אקראיות לפחות תוך פרק זמן משמעותי שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה.