ב"ל 20101-09-14.29 דצמבר 2014

1.זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הניידות מיום 6.7.2014 (להלן - הוועדה).

הוועדה המחוזית מצאה כי יש לקבוע למערערת, שסבלה ממחלת הפוליו, 40% מוגבלות בניידות לפי פריט ליקוי ו-א-5 לתוספת להסכם הניידות בשל ליקוי של ווארוס מקסימוס דו-צדדי.

הוועדה נשוא הערעור קבעה, בעקבות ערר שהוגש מטעם המוסד, כי הליקוי ממנו סובלת המערערת אינו נכלל ברשימת הליקויים, ומכאן הערעור.

2.טענות המערערת בתמצית הן:

א.מצבה של המערערת מתאים לתחולת פריט ליקוי ו-א-6 אך הוועדה לא בחנה זאת;

ב.הוועדה לא ציינה את ממצאי בדיקתה הקלינית באשר לטווחי תנועות המפרקים;

ג.הוועדה לא נימקה מדוע אין בשיתוק העצבי ממנו סובלת המערערת כדי להצדיק קביעת מוגבלות בניידות;

ד.הוועדה לא בחנה אפשרות יישומו של פריט ליקוי א-6 בגין מיגבלת התנועה במפרק הברך;

ה.הוועדה חרגה מעילת הערר שהוגש (זמניות הנכות וקביעת מוגבלות לפי פריט ליקוי ו-א-5) תוך שהיא פוגעת בזכות מהותית של המערערת;

ו.הוועדה דנה בערר על אף שהוגש באיחור.

3.המשיב הסכים כי עניינה של המערערת יוחזר לדיון מחודש בפני הוועדה הרפואית לעררים בענף הניידות באותו הרכב, וזאת על מנת שתבדוק את המערערת, תציין ממצאיה ותיתן דעתה לאפשרות יישום פרטי הליקוי ו-א-6 וכן א-6 בהתחשב בממצאיה בדבר הליכה בהטייה של ווארוס ובטענת המערערת כי היא סובלת משיתוק עצבי.

המערערת עמדה על כך כי הרכב הוועדה יוחלף, וזאת לאור הליקויים המהותיים שנפלו בהחלטה, ומכאן שנותרה שאלת הרכב הוועדה שתתכנס בהתאם להסכמות הנ"ל שבין הצדדים.

4.אכן, כטענת המערערת, נפלו פגמים בהחלטת הוועדה, אשר לא ציינה כלל את ממצאי בדיקתה הקלינית באשר לטווחי תנועת המפרקים, והסתפקה בציון כי קיימת חולשה ניכרת של אברסיה בכף רגל שמאל ו"כל היתר התנועות סבירות".

יחד עם זאת, אין בעצם קיומם של פגמים בהחלטת הוועדה כדי להוביל בהכרח למסקנה כי יש לשנות את הרכבה. דרך המלך היא החזרת עניינו של מבוטח לוועדה באותו הרכב. בנסיבות המקרה כאן, לא הצביעה המערערת על פגמים המצדיקים סטייה מכלל זה, ולא נראה על-פני הפרוטוקול כי הוועדה גילתה משוא פנים או כי היתה נעולה בדעתה.