ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

התביעה שבפנינו עניינה הכרה במחלת התובע COPD כפגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, על פי תורת המיקרוטראומה. ביום 10.8.2014 דחה המוסד את תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה בגין מחלת ריאות ומכאן התביעה שבפנינו.

פתח דבר

1. בדיון המקדמי מיום 6.6.2016 נקבעו המוסכמה והפלוגתאות הבאות:

   מוסכמה: התובע, יליד 52, עבד משך שנים רבות בתחום השיפוצים והחל בשנת 90' בחברת ראשון פלסט כעובד שכיר. פלוגתאות: 1. האם התקיימו בעבודתו של התובע התנאים העובדתיים לבחינת פגיעה מסוג מיקרוטראומה – לעניין מחלת הריאות ממנה סובל. אם כן: 2. האם קיימת פגיעה מסוג מיקרוטראומה. 3. שאלת הקשר הסיבתי. 4. האם השפעת תנאי העבודה על מצבו של התובע בריאותיו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצב בריאות קונסטיטוציונלי.

    

   ביום 22.11.2016 התקיים דיון הוכחות, במהלכו נחקר התובע. הצדדים הגישו סיכומים בכתב וכעת שלב ההכרעה. מאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה בעניין עובדות מוסכמות, עלינו להכריע בשאלה האם הונחה בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין החשיפה לאבק ולשאר החומרים הנטענים על ידי התובע ולבין הליקוי הגופני בו לקה.

    

   דיון והכרעה

2. על פי תורת המיקרוטראומה, כדי לזכות בהכרה כנפגע עבודה יש להוכיח את שלושת היסודות הבאים:

    

   "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.

    

   רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)"

    

   עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' נוח, פס"ד מיום 22.12.2014 ; כן ראו: עב"ל 47434-09-13 חקנזרי נ' המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 9.3.2015.