עב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
2006-07-14
18/01/2015
|
בפני השופטת:
דיתה פרוז'ינין
|
- נגד - |
תובע:
אספה מהרי סהלו עו"ד ששון צדקיהו
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד יהודה אדרעי
|
החלטה |
1.לפני בקשת הנתבע להתיר לו לשלוח הודעה לצד ג' – חברת דורי א. בניה בע"מ. הנתבע טוען כי התובע אינו מבוטח במוסד לביטוח לאומי כשכיר, ולא ברור מי מעבידו שכן התובע עצמו מצביע על שני גורמים חלופיים שהיו ה"מעביד". מוסיף הנתבע עוד כי גם התביעה נגד צד ג' מצויה בסמכותו של בית הדין לעבודה על פי הוראות סעיף 391(א)(4) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), כי בענייננו מתקיימים גם התנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, למשלוח הודעה לצד ג', כי אין זה רצוי לפצל את התביעות בין שתי ערכאות כך שידונו בנפרד תביעת העובד ותביעת הנתבע נגד המעביד או המעבידים, וכי קיים חשש שהעובד לא עבד כלל בשטח או כי לא ארעה לו כלל תאונת עבודה. זאת ועוד. אם תתקבל תביעת התובע ואחר כך יתברר כי הוא אינו זכאי לתשלום שקיבל, יהיה קושי רב לגבות ממנו את התשלום שכן הינו אזרח של מדינה אחרת.
2.מנגד טוען התובע, באמצעות ב"כ, כי הנתבע נוקט בדרך הקלה של דחיה כמעט אוטומטית של תביעת עובד שהמעביד לא שילם בגינו דמי ביטוח, ובכך כופה על העובד לנהל הליך מסובך, ארוך ומתיש בעקבות צירוף צד או צדדי ג'. זאת כאשר החוק נותן בידיו כלים לחזור אל המעביד לאחר תשלום הגמלה לעובד. התנהלות זו של הנתבעת פוגעות בזכויותיו של העובד, במיוחד כאשר מדובר בעובד שאינו שולט בשפה העברית, ונמנעת ממנו קבלת טיפול רפואי בשל העיכוב בהכרה בתביעתו למשך תקופה ארוכה.
מוסיף התובע כי הנתבע לא השלים את החקירות בתיק זה לנוכח האמור בהודעות שנגבו מעובדי חברת א. דורי, ובהן נאמר כי חברת אלפא קפיטל בע"מ נשכרה לצורך בניית השלד באתר ואף הוצג חוזה התקשרות, ובחר לנהל את בירור מי היה המעביד של התובע בבית הדין, כאשר התובע הינו צד להליך, על כל הכרוך בכך.
3.ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו:
א.התובע הינו אזרח אריתריאה, והוא שוהה בישראל על פי אשרת שהיה המוארכת מידי 3 חודשים (נספח ג' לכתב התביעה, נספח 2 לכתב ההגנה).
ב.התובע הגיש תביעה לנתבע להכיר בתאונה שארעה לו ביום 1.12.2010 בעת שעבד כפועל בניין שכיר באתר בניה של היזמית חברת אפריקה ישראל בע"מ, אצל הקבלן א. דורי בע"מ ו/או אצל חברת כוח אדם אלפא קפיטל בע"מ.
ג.תביעת התובע לנתבע להכיר בתאונה כתאונת עבודה נדחתה מן הטעמים המפורטים להלן: התובע אינו מבוטח כעובד שכיר, לא הוכח כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברות א. דורי וקפיטל, אופי עבודתו הינו כשל עצמאי והוא לא נרשם במסמכי הנתבע כעובד עצמאי, התביעה הוגשה למעלה מ-12 חודשים לאחר קרות האירוע, ולפיכך התובע אינו זכאי לדמי פגיעה (מכתב דחיה מיום 30.6.2013, נספח א' לכתב התביעה).
ד. בעקבות דחיית תביעתו הגיש התובע תביעה לבית דין זה. בכתב ההגנה נטען כי בעת שארעה התאונה שהה התובע בישראל באופן בלתי חוקי, וכי רק ביום 6.4.2011 קיבל אישור שהיה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, וכי אישור זה אינו אישור עבודה. הטענה העיקרית בכתב ההגנה הינה כי התובע אינו מציין באופן ברור מי היה מעבידו, ומשכך היה עצמאי, קיבל שכרו במזומן ללא תלוש שכר, ולא עשה את המוטל עליו להירשם כעצמאי בהתאם לסעיף 77(א) לחוק (סעיפים 8-9 לכתב ההגנה). לכתב ההגנה צורפה בקשה למשלוח הודעה לצד ג' שהינה מושא החלטה זו.
4.אציין בראש ובראשונה כי אף שבכתב ההגנה נטען כי התובע היה בעת התאונה שוהה בלתי חוקי, לא נטען כי אם יוכח שהיה במעמד של עובד וארעה לו תאונת עבודה, לא יהיה זכאי לזכויות שלהן זכאי עובד שנפגע בתאונת עבודה. מכאן שהשאלות שיש לברר במסגרת הליך זה הינן האם היה התובע במעמד של "עובד" והאם ארעה לו תאונת עבודה בתאריך הנטען. על פניו, ומבלי שנשמעו ראיות בעניין, אוסיף כי בהכירי את שוק העבודה בישראל ואת מצבם של העובדים הזרים, קשה מאד להניח כי התובע אכן היה במעמד של עצמאי. אי מתן תלושי שכר, וקבלת השכר במזומן אינם מעידים בהכרח כי מדובר בעצמאי, וזו אינה המסקנה היחידה המתבקשת ממצב דברים זה.
5.זאת ועוד. אם יוכח כי התובע היה במעמד של עובד וכי נפגע בתאונת עבודה, גם אם לא תתברר עד תום השאלה מי היה מעבידו של התובע, חוק הביטוח הלאומי נותן בידי הנתבע כלים לחזור אל המעביד או אל המעבידים אשר לא עמדו בדרישות החוק ולא שילמו דמי ביטוח עבור עובדיהם. סעיף 369(א) לחוק קובע כי:
"לא נרשם מעביד בהתאם לתקנות על פי סעיף 379 או לא שילם במועד תשלום דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי המוסד לתבוע מהמעביד סכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין, בקשר לאותו מקרה".
זאת ועוד. סעיפים 1 ו-3 לתקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), התשי"ח-1957 קובעות כי:
"1. הודעת קבלן על ביצוע עבודות על ידי קבלן משנה