ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
19862-12-13
17/10/2014
|
בפני השופטת:
רחל בר"ג-הירשברג
|
| - נגד - |
מערער:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד מוניר ח'יר
|
משיב:
עזרא רפאלי
עו"ד יגאל מלמד
|
| פסק דין |
1. מונח לפניי ערעור המוסד על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ענף נפגעי עבודה), מיום 16.10.2013, אשר קבעה למשיב 25% נכות צמיתה בגין פציעה בכתף שמאל.
2. בישיבת הערכה מוקדמת מיום 6.7.2014, באו הצדדים לכלל הסכמה ולפיה פסק הדין בערעור יינתן על יסוד כל החומר המצוי בתיק, לרבות השלמת טיעוני הצדדים בכתב אשר הוגשו לאחריה.
התשתית העובדתית הצריכה לערעור
3. המשיב הוא יליד 1955, עובד אולפן וטכנאי קול במקצועו והכשרתו.
4. ביום 13.3.2006 נפגע המשיב בתאונת עבודה. על פי המוסד, היה זה עת ניסה לדלג מעל שלולית מים. כתוצאה לתאונה נפגע המשיב בכתפו השמאלית ונקרע בה גיד. יצוין כי יד שמאל היא ידו הדומיננטית של המשיב.
5. ועדה רפואית מדרג שני, אשר התכנסה ביום 1.5.2007, קבעה למשיב נכות צמיתה בת 15% בתחולה מיום 1.3.2007, תוך הפעלת תקנה 15 במחצית.
6. בסוף חודש נובמבר 2012 (25.11.2012) ביקש המשיב כי דרגת נכותו תקבע מחדש, בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1957 (להלן: התקנות).
7. ועדה רפואית התכנסה ביום 18.12.2012, ובפניה התלונן המשיב על כאבים ביד שמאל תוך שציין "אולי קיבלתי מכה לא זוכר.." (להלן: החבלה הנוספת). לאחר שערכה הוועדה למשיב בדיקה כתבה בסיכום מסקנותיה כך: "לדבריו...קיבל חבלה נחבל בכתף שמ' בשוק לפני כ – 4 חודשים, ועד אז היה במצב סטטי. מצבו זמני יקבל 25.11.12 – 28.2.13 30%". זאת ללא ציון הסעיף הרלבנטי בתקנות שעל פיו נקבעו אחוזי הנכות הזמנית.
8. בתום תקופת הנכות הזמנית שבה והתכנסה הועדה הרפואית, ביום 26.2.13. המשיב טען בפני הוועדה כי מצב הכתף הולך ומתדרדר, כי כאביו החריפו וכי הוצע לא לעבור ניתוח. הפוסק סבר כי אכן חלה החמרה קלה במצב וקבע נכות צמיתה בשיעור 19% לפי סעיף 42 (1)(ד)ׁ(II) –(III) לתוספת לתקנות, ולאחר שהופעלה תקנה 15 בשליש.
9. המשיב ערר על החלטת הפוסק. ועדה לעררים התכנסה בימים 12.6.2013 ו – 16.10.2013 ולאחר שבדקה את המערער, עיינה במסמכים שהגיש לה ונועצה בוועדת הרשות קבעה למערער 25% נכות צמיתה לפי סעיף 42(1)(ד)(II) לתוספת לתקנות.
על החלטה זו הערעור שבפניי.