ב"ל 19706-07-12 ב' ד' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.פסק דין זה עניינו ערעור שהגיש המערער על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 21/6/12 (נפגעי עבודה) ובה נקבע כי למערער 15% נכות לפי סעיף ליקוי 9(1)(ג) בין I ל-II החל מיום 1/3/10.

2.המערער הגיש בעבר תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה שהתרחשה ביום 30/7/09, ולאחר הליך משפטי שהתנהל בעניינו, הוכר האירוע כתאונת עבודה. הפגיעה בלב הוכרה לאור חוות דעתו של מומחה בית הדין, פרופ' מרקוביץ, אשר קבע כי שיעור השפעת העבודה הינו בשיעור של 60% ואילו השפעתם של הגורמים האחרים הינו בשיעור של 40% בלבד.

3.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה בעניינו של המערער ביום 30/11/11, קבעה למערער 10% נכות בגין מחלת הלב לפי סעיף ליקוי 9(1)(ג)I.

4.על קביעה זו הגיש המערער ערעור לבית הדין וביום 5/3/12, ניתן פסק דין על ידי כב' הרשם פרנקל(כתוארו דאז), שנתן תוקף להסכמת הצדדים להחזיר הדיון לוועדה רפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתתייחס לחוות דעתו של פרופ' קובי ג'ורג' שהוגשה מטעמו של המערער.

5.ועדה רפואית לעררים אשר התכנסה ביום 21/6/12, קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 25%, כאשר מנכות זו ניכתה הוועדה נכות בשיעור של 10% - כך שנכותו הצמיתה של המערער הועמדה בשיעור של 15%.

6.על החלטה זו נסוב הערעור שבפניי.

טענות המערער

7.הוועדה נשוא הערעור ניכתה למעשה מצב קודם שלא כדין – הוועדה אינה קובעת כי היה נזק קודם בשריר הלב, אינה קובעת כי לפני האירוע הוא היה בעל שיעור נכות כלשהי וכל שנקבע בהחלטה כי יש להעניק רק 60% מהנכות על חשבון הפגיעה בעבודה – לאור חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין. החלטת הוועדה סותרת באופן ברור ביותר את ההלכה שנקבעה בעניין "יונה הררי", שם הובהרו הכללים הנוגעים לניכוי מצב קודם בעניין אוטם שריר הלב.

8.בית הדין החזיר את התיק לוועדה על מנת שתתייחס לחוות הדעת של פרופ' קובי ג'ורג'. בהחלטה הראשונית של הוועדה לא נוכה מצב קודם. רק לאחר שחזר אליה התיק מבית הדין, ניכתה הוועדה מצב קודם וזאת למרות שלא התבקשה לעשות כן על ידי בית הדין. בעשותה כן טעתה הוועדה הרפואית כאשר סטתה מהוראות פסק הדין.