ב"ל 19404-12-13נח בקמן נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע עובד במשך 20 שנה בתפקיד חשמלאי ואיש טכני של גנרטורים בחברה העוסקת בטיפולים ותיקונים לגנרטורים אצל לקוחות ובמפעל. התובע סובל מפגיעה בכתף ימינו. האם יש להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

הצדדים חלוקים באם הונחה תשתית עובדתית על-פי תורת המיקרוטראומה.

הכרעה:

לאחר ששמעתי את עדותו של התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להעביר את ענינו של התובע למומחה רפואי.

1. הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה יש להוכיח –

    

   "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך^-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."

   (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).

    

2. התובע פרש בפנינו תיאור של עבודתו וכן נתן הודעתו לחוקר המל"ל. לטעמנו, התובע הניח תשתית עובדתית לביצוע פעולות אשר זהות במהותן במהלך יום עבודתו, ואלה אינן חייבות להיות רציפות אלא יתכנו הפסקות בין פעולה לפעולה ובלבד שניתן לבודד את הפעולות החוזרות ונשנות.