- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ב"ל 19404-12-13נח בקמן נ' המוסד לביטוח לאומי
|
עב"ל בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו |
19404-12-13
27.4.2015 |
|
בפני השופטת: ד"ר אריאלה גילצר-כץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: נח בקמן עו"ד ינון תמרי |
הנתבע: המוסד לביטוח לאומי עו"ד חיה שחר |
| החלטה | |
התובע עובד במשך 20 שנה בתפקיד חשמלאי ואיש טכני של גנרטורים בחברה העוסקת בטיפולים ותיקונים לגנרטורים אצל לקוחות ובמפעל. התובע סובל מפגיעה בכתף ימינו. האם יש להכיר בפגיעה זו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.
הצדדים חלוקים באם הונחה תשתית עובדתית על-פי תורת המיקרוטראומה.
הכרעה:
לאחר ששמעתי את עדותו של התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להעביר את ענינו של התובע למומחה רפואי.
-
הלכה היא כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך של מיקרוטראומה יש להוכיח –
"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע."
(עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע ל"ה, 529, 533 (1999), וראו גם עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי - יוסף עובדיה דב"ע לו 213 (2000)).
-
התובע פרש בפנינו תיאור של עבודתו וכן נתן הודעתו לחוקר המל"ל. לטעמנו, התובע הניח תשתית עובדתית לביצוע פעולות אשר זהות במהותן במהלך יום עבודתו, ואלה אינן חייבות להיות רציפות אלא יתכנו הפסקות בין פעולה לפעולה ובלבד שניתן לבודד את הפעולות החוזרות ונשנות.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
