ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
19241-07-13
17/02/2015
|
בפני השופטת:
דגית ויסמן
|
- נגד - |
תובעת:
נאוה זידי עו"ד צוברי
|
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד וידנה
|
פסק דין |
1.התובעת מבקשת להכיר בפגיעה בכפות ידיה כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.
2.התובעת, ילידת 1950, עבדה במשך כ – 30 שנים כמזכירה בעירית נס ציונה.
3.על פי הנטען בכתב התביעה ובתצהיר התובעת, במסגרת עבודתה כמזכירה, התובעת ביצעה פעולות יומיומיות, קבועות, חוזרות נושנות של כתיבה ידנית מרובה, הקלדה על מחשב ושימוש קבוע בעכבר המחשב, תוך הפעלת לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות.
4.ההלכה בנושא תורת המיקרוטראומה סוכמה לאחרונה בעב"ל (ארצי) 8296-11-13 ורדי – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.14, כדלקמן (ההדגשות במקור – ד.ו.):
"בפסיקתו של בית דין זה נקבע כי לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש המבוטח להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו (עב"ל 313/97 המוסד לביטח לאומי – יניב, פד"ע לה 523 (1999; להלן – עניין יניב). אשר למהות התנועות הודגש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן', דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיופעלו על מקום מוגדר. אשר לרציפות התנועות נפסק כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע." (עניין יניב). בהתאם, נקבע כי גם כאשר מבצע המבוטח במהלך יום עבודתו פעולות רבות ומגוונות – יש לבחון אם ניתן לבודד תנועה חוזרת ונשנית המבוצעת על ידו במהלך חלק מיום עבודתו (עב"ל 26150-02-11 אלברט אמר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.10.13; עב"ל 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 20.2.07)."
(ר' גם הנפסק בעב"ל (ארצי) 1374-10-11 אבשלום – המוסד לביטוח לאומי, 10.9.14; עב"ל (ארצי) 30675-08-13 חיימוביץ' – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.14).
על יסוד האמור לעיל יש לבחון את העובדות העולות מעדותה של התובעת שהיא עדות יחידה.
5. התובעת העידה שהיא עבדה משעה 7:30 בבוקר ועד 15:30, כאשר במסגרת תפקידה גם עסקה בקבלת קהל, לטענתה, במהלך כל היום ללא הפסקה (עמוד 3 לפרוטוקול, שורות 6-10). עוד עולה מעדותה של התובעת כי היתה כתובת לפניות הציבור וכן לפניות של גננות.
על פי המתואר בתצהירה, התובעת עסקה ברישום ידני של הילדים הנרשמים לגנים ושיבוצם. מחקירתה הנגדית עולה כי מדובר במילוי טבלאות בהן נרשמו פרטים כגון שם, כתובת, ת.ז. הילד וההורים (עמוד 4, שורות 4-6) וכי מדובר בתקופת רישום של כ – 800 תלמידים בשבועיים. גם הרשימות הנוספות שהתובעת תיארה, הן רשימות המבוססות על הרישום הראשוני ולטענתה עסקה בהן חודשיים או שלושה.