ר' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מהו שכר העבודה הרגיל של התובעת לצורך חישוב מענק בגין נכות שנקבעה לתובעת בעקבות פגיעה בעבודה?

2.העובדות אינן שנויות במחלוקת והן –

א.התובעת ילידת 5.8.91, נפגעה ביום 12.8.14 בתאונת דרכים אשר הוכרה כפגיעה בעבודה.

ב.ועדה רפואית קבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 12.5%.

ג.עובר לתאונה עבדה התובעת אצל "אחרק אביאל" החל מחודש יוני 2014.

ד.בהתאם לתלושי השכר אשר הומצאו לתיק השתכרה התובעת בחודש יוני 2014 סך של 2,500 ₪ ובחודש יולי 2014 סך של 2,500 ₪.

ה.הנתבע חישב את המענק לפי שכר רבע שנתי בסך של 7,500 ₪ ובהתאם שולם לתובעת מענק בסך של 10,062 ₪.

3.טענות התובעת – 

התובעת הינה "עובד שאינו יציב" ולכן יש לחשב את שכר העבודה הרגיל שלה על פי תקנה 5 (ד) לתקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל) התשי"ז-1956(להלן: "התקנות"):

"היה העובד ברבע השנה כאמור בתקנה 2(3) תקופה מסויימת עובד עצמאי או חבר בקיבוץ או במושב שיתופי בלי שהיה אותה תקופה גם עובד בשכר, או הפך אדם להיות תוך רבע השנה ממבוטח הרשום במוסד לפני קרות המקרה המזכה לגימלה כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי למבוטח כעובד, יהיה שכר העבודה הרגיל שלו הכנסותיו הממשיות ברבע השנה האמורה או השכר היומי הממוצע כפול 60, הכל לפי הסכום הגבוה יותר, מחולק ב-90.

לענין תקנה זו יראו מבוטח כרשום גם אם מדין וחשבון שהוגש לגביו או מתשלום דמי הביטוח נובע שהוא מבוטח כמי שאינו עובד ולא עובד עצמאי".

בהתאם, יש לחשב את השכר בפועל עובר לפגיעה, לחלק למספר ימי העבודה שעבדה התובעת, ולהכפיל ב- 60.

4.טענות הנתבע –