ב"ל 18685-04-14.15 י' ג' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים בענף הנכות הכללית שסיכמה דיוניה ביום 3.2.14 (להלן - הוועדה), שקבעה כי למערער 86% נכות רפואית משוקללת.

2.הועדה התכנסה לישיבות בתאריכים 20.8.13 ו- 3.2.14 ונועצה במספר מומחים יועצים (מומחה בתחום אא"ג בחוות דעתו מיום 30.10.13, מומחה פסיכיאטר מיום 29.12.13 ומומחה אורולוג מיום 30.10.13).

3.בדיון שהתקיים ביום 14.7.14 הסכימו ב"כ הצדדים כי עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים בשאלות הנוגעות לנכות הנפשית ולנכות בתחום האורולוגי. המערער חזר בו מהטענות הנוגעות לקביעת הוועדות בנוגע לסכרת, עיניים ואי הכושר להשתכר.

מכאן, שהשאלה שנותרה לדיון היא בנוגע לנכות בתחום הנוירולוגי.

4.בעניין זה טוען המערער כי קביעת הוועדה בתחום זה אינה מתיישבת עם ממצאי בדיקת ה- EMG ועם ממצאיו של ד"ר מסאלחה בחוות-דעתו. המערער טוען עוד כי אם נפל, לדעת הוועדה, פגם בבדיקת ה- EMG שהונחה בפניה, היה עליה לשקול להפנות את המערער לבדיקות נוספות. לפיכך, לטענת המערער, אין די בכך שהוועדה קבעה כי למערער 65% נכות בשל סכרת עם סיבוכים, וכי היה עליה לקבוע נכות נפרדת בתחום הנוירולוגי, שכן מדובר בנכות המזכה בפני עצמה בנכות בשיעור העולה על 30%.

מנגד, טוען המשיב, כי קביעת הוועדה מבוססת על הממצאים הקליניים העולים מבדיקתה, וכי הוועדה אינה מחויבת להסתמך בקביעת דרגת הנכות בתחום הנוירולוגי על בדיקות עזר בלבד ולכן אין בממצאי בדיקת ה- EMG כדי לחייב קביעת דרגת נכות כטענת המערער.

5.עיון בפרוטוקול מעלה כי באשר לתחום הנוירולוגי קבעה הוועדה בישיבתה מיום 20.8.13 את הממצאים הבאים: "עצבים קרניאליים תקינים. כח גס בידיים ורגליים תקין. החזרים גידיים בידיים הופקו שווים. ברגליים לא הופקו (סכרת) ללא סימנים פרמדיאליים. יציב במבחן רומברג. בבדיקת תחושה תחושת יתר שטחית בכפות הרגליים. הוועדה עיינה במסמכים רפואיים שבתיק ומכתב של ד"ר מסאלחה מ- 26.7.13 ובבדיקת EMG שבוצעה ע"י אותו רופא ד"ר מסאלחה ב 13.7.13. לפי תוצאות EMG המדובר בפולינוירופתיה סכרתית מוטורית קשה. יחד עם זאת הערכה של הבדיקה עצמה לא נותנת אפשרות לקבוע פולינוירופתיה קשה שהבדיקה לא אופטימאלית. הוועדה דוחה את הערעור מבחינה נוירולוגית גם עקב תמונה קלינית".

6.השאלה אם הממצאים הקליניים כמו גם בדיקת ה- EMG מצביעים אכן על פולינוירופתיה קשה אם לאו היא שאלה שברפואה, ומכאן שהיא בסמכות הוועדה הרפואית. הוועדה רשאית להסתמך בעניין זה על ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה כמפורט לעיל תוך השוואה והתייחסות לממצאי בדיקות עזר, כמו EMG, כפי שעשתה בפועל.

עיון בפרוטוקול מצביע על כך כי הוועדה בחנה נושא זה, עיינה בממצאי בדיקות עזר, נתנה החלטה מנומקת ולא נראתה אי התאמה בולטת או סתירה מהותית בין ממצאי הוועדה לבין קביעתה בדבר נכות הנוגעת לסכרת עם סיבוכים.

7.לא מצאתי כי נפל פגם בהתייחסות הוועדה למכתבו של ד"ר מסאלחה הקובע כי המערער סובל מנוירופתיה סנסורית-מוטורית קשה ומפגיעה קשה בעצבים פריפרים על רקע של סכרת. הוועדה כאמור בחנה שאלה זו וקבעה כי התמונה הקלינית אינה מצביעה על פגיעה כה קשה.

יצוין כי לנימוקי הערעור צורפה חוות-דעתו מיום 26.3.14 (עמ' 2 לנספח ז' לנימוקי הערעור) בה המליץ ד"ר מסאלחה כי יקבעו למערער 30% נכות לפי פריט ליקוי 32(4)(III) בשל שיתוק חלקי קשה של עצב פירוניאלי דו צדדי וכן 30% לפי פריט ליקוי 32(5)(III) בשל שיתוק חלקי קשה של עצב טיביאלי דו צדדי. אלא שחוות-דעת זו ניתנה לאחר שהוועדה סיכמה את דיוניה, וזאת כאמור ביום 3.2.14, ומכאן שהוועדה אינה מחויבת, ואינה יכולה, להתייחס להמלצות שבחוות-דעת זו.