עב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
1686-05-14
21/12/2014
|
בפני כב' הנשיאה:
ורד שפר
|
- נגד - |
המערער:
ו. ק עו"ד מוחמד חליחל
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד מוניר ח'יר
|
פסק דין |
1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 19.03.14 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי דרגת נכותו היציבה של המערער הינה 15% בתחולה מיום 01.12.13.
2.רקע
המערער נפגע בתאונה שאירעה ביום 29.06.1995 ונגרמה לו פגיעה בכתף ימין, ופגיעתו הוכרה ע"י המשיב כתאונת עבודה.
עניינו של המערער נדון בפני ועדה רפואית עוד ביום 26.03.02, וזו קבעה לו נכות יציבה בשיעור של 10% בגין פציעת בכתף לפי פריט ליקוי 42(2)(א)(I) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956. הוועדה ציינה בפרוטוקול הדיון כי המדובר באבחנה של "מצב לאחר קרע של ראש ארוך של הביצפיס מימין".
בחלוף מספר שנים, טען המערער כי חלה החמרה במצבו בעקבות התאונה, וביקש להיבדק מחדש. טענות המערער נסמכו בהקשר זה על בדיקת הדמיה שבוצעה ביום 11.07.11 ושבה נתגלו פגיעות נוספות בגידים של כתף ימין.
בעקבות בקשתו, התכנסו בעניינו של המערער וועדות רפואיות אשר קבעו לו נכויות זמניות לתקופות שונות.
ביום 09.09.13 התכנסה וועדה רפואית לעררים, וזאת בעקבות ערר שהגיש המשיב על החלטת הוועדות בגין קביעתן לגבי קיומו של קשר סיבתי בין ההחמרה במצבו הרפואי של המערער לבין הפגיעה בעבודה. הוועדה דחתה את הערר, תוך שקבעה ש"לא ניתן לשלול את הקשר בין מצב הכתף היום לתאונה הנדונה".
בתום הנכויות הזמניות, וועדה רפואית מדרג ראשון מיום 01.12.13 קבעה למערער נכות יציבה בשיעור של 15% בגין הגבלת תנועות בפרק הכתף עד גובה השכם לפי פריט ליקוי 41(4)(ב) לרשימת הליקויים.
המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים מיום 19.03.14 דחתה את הערר תוך שהותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה.
מכאן הערעור שלפני.
3.ביום 28.10.14 קוים דיון במהלכו הודיעו הצדדים כי מוסכם עליהם שיש מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב שתתייחס במנומק לחוות דעתו של דר' חביבאללה גאזי ותנמק את סטייתה ממסקנותיו.
עוד הוסכם, כי יש להנחות את הוועדה לצאת מנקודת הנחה שלמערער פציעה לא רק בשריר הביצפס, אלא גם בסופרספינטוס ובסובסקפולריס, ובהתאם לשקול את קביעת הנכות בשים לב לשלושת הפגיעות, וזאת נוכח קביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 09.09.13.
יחד עם זאת, הצדדים נשארו חלוקים באשר לשאלה האם ניתן לקבוע במצטבר נכות גם בגין פציעת שרירים וגם בגין הגבלה בתנועות הכתף.