ב"ל 16753-11-14 ב' ע' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 27/10/14 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נותרה נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1/10/13 ("ההחלטה").

2.הוועדה התכנסה ביום 27/10/14 לדון בערר המערער, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ולטיעוני בא כוחו שהתלווה אליו, ורשמה אותם בסעיף 5 לפרוטוקול. הוועדה עיינה במסמכים הרפואיים שעמדו לפניה, וסקרה ממצאי בדיקת CT עמוד שדרה מותני מיום 21/8/13. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, אורטופדית ונוירולוגית, ופירטה את ממצאיה בסעיף 7 לפרוטוקול. לאחר שעיינה בחוות דעת המומחה מטעם המערער, ד"ר קליגמן, מיום 5/8/14, קבעה הוועדה כי בהעדר הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני ובהעדר חסר נוירולוגי, נכותו של המערער הינה בשיעור 0%.

3.בדיון הסכים המשיב עם מקצת מטענות הערעור, ולכן הסכים שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, על מנת שתנמק האם יש בממצאי הבדיקה שערכה במבחן הרמת רגל ישרה מימין לשמאל, כדי לזכות את המערער בנכות. כמו כן, הסכים המשיב שהוועדה תסביר את קביעתה כי בישיבה על ספת הבדיקה המערער ישוב כשגבו זקוף "כמעט ב- °90", ותבהיר האם טווח תנועה זה עולה כדי הגבלה בתנועה המקנה נכות.

4.המערער עמד על יתר טענות הערעור, ולכן אבחן את טענותיו אחת לאחת. אקדים ואציין, כי לא מצאתי לקבל את רוב טענות המערער.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.התייחסות הוועדה לחוות דעתו של ד"ר קליגמן: למקרא הפרוטוקול עולה שהוועדה עיינה בחוות הדעת מיום 5/8/14, והתייחסה אליה מפורשות בסעיף 10 לפרוטוקול. הוועדה הסבירה שלא מצאה בבדיקתה את הממצאים שציין ד"ר קליגמן, לאמור אין עדות לחסר נוירולוגי או להגבלה בתנועה, כפי שמצא ד"ר קליגמן בבדיקתו. מכאן שהוועדה יצאה ידי חובת ההתייחסות לחוות דעת ד"ר קליגמן, משנימקה נמק היטב מדוע מסקנתה שונה ממסקנתו, לאור ממצאים שונים שמצאה בבדיקתה. לאור האמור, נדחית טענת המערער בנוגע להתייחסות הוועדה לחוות הדעת מטעם המערער.

6.טענת המערער לפיה טעתה הוועדה משלא קבעה לו נכות התואמת את מצבו, הינה טענה רפואית, ומכאן שדינה להידחות. הסמכות לקבוע ממצאים וליישם את סעיפי המבחנים באשר להם, נתונה לוועדה, והיא זו שתקבע במנומק את דרגת הנכות התואמת את מצבו הרפואי של הנפגע, בהתאם לידע הרפואי המקצועי המצוי בידה. אין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בקביעתה הרפואית.

7.גם הטענה שהוועדה לא פירטה את מידת ההגבלה בגב, אין לה על מה שתסמוך. טענת המערער מכוונת כנגד קביעות רפואיות, המצויות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה, ומשכך דינה להידחות. יודגש, אין כל הוראה שבדין המחייבת את הוועדה לערוך את הבדיקה בדרך לה טען המערער. פריטי הליקוי הרלוונטיים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 אינם מפרטים טווחי תנועה, ולכן, אין לומר כי הוועדה מחויבת לבדוק קיומה או העדרה של הגבלה בתנועה על דרך של ציון טווחי התנועה במעלות או ס"מ דווקא.

8.לא מצאתי ממש גם בטענה שהוועדה התייחסה רק לאמור בגיליון חדר מיון, והתעלמה מהתיעוד הרפואי העוקב לרבות בדיקת CT והעדר מצב רפואי קודם. בסעיף 6 לפרוטוקול סקרה הוועדה בהרחבה את ממצאי בדיקת ה- CT, והוסיפה בפרק ממצאי הבדיקה שברישומים הרפואיים סמוך לתאונה אין עדות להגבלה בתנועה, לאמור: מופיע רישום על "טווחי תנועה בעמוד השדרה המותני ללא הגבלה, היו רק כאבים באזור פרברטברלי של עמוד השדרה המותני ובמקומות אחרים". זאת ועוד: ממצא בבדיקת CT בדבר בלט דיסק, אינו מקנה, כשלעצמו, אחוזי נכות, לפי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956. במקרים מעין אלה, הנכות צריכה להיקבע על פי הגבלה בתנועות או פגיעה עצבית. בעניינו של המערער, לא נמצא חוסר נוירולוגי משציינה הוועדה שאין הפרעה בתחושה.