נ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובע, המועסק כאב בית בתיכון רוטברג ברמת השרון, טוען שנפגע בגבו במהלך יום העבודה, ביום 7.7.13. 

2.התובע תיאר בתצהירו שביום 7.7.13, בסביבות השעה 11:00, הוא עסק בהרמה ובפינוי של שולחנות גדולים בגודל 2 מטרים על 80 ס"מ, יחד עם עובד נוסף בבית הספר, ששמו יונס עלאא (להלן – יונס). עוד תיאר בתצהיר, שעקב גודלם של השולחנות, הוצאתם מהכיתה נעשתה כשהשולחנות מוטים על הצד. התובע צירף לתצהירו טופס עבודה יומי, בו נרשם שביום 7.7.13 היתה אמורה להתבצע החלפת כל השולחנות בחדר 23 בבית הספר.

על פי גרסת התובע, לאחר שחש בכאב בגבו, הוא הפסיק את העבודה, ניסה לנוח ובאותו יום נשאר בעבודה עד סוף היום, אך לא ביצע עבודה פיזית נוספת. למחרת חזר לעבודה והמשיך לסבול מכאבים ורק לאחר שהכאבים לא חלפו, פנה ביום 10.7.13 לרופא אורתופד.

3.בישיבת ההוכחות העידו התובע, יונס ומנהלת בית הספר, גב' תמי קדרון (להלן – קדרון).

4.עדותם של יונס ושל קדרון לא תרמה משמעותית להוכחת גרסתו של התובע.

א.התובע מסר את גרסתו לחוקרת הנתבע, ביום 26.1.14 (נ/3). לא ניתן הסבר מדוע למרות שהתובע הודיע לראשונה על הפגיעה הנטענת לקטי, מנהלנית בית הספר (שורות60-61 בנ/3), זו לא התייצבה להעיד. לעומת זאת, מנהלת בית הספר, קדרון, התייצבה להעיד, למרות שלא היתה עדה לאירוע הנטען וכלל לא זכרה אם היתה בבית הספר בזמן שהתובע נפגע (עמוד 10, שורה 4).

ב.אשר ליונס – זה טען שהוא סייע לתובע בפינוי שולחנות והוא היה עם התובע בעת שחש בכאב בגבו. עדות מאוחרת זו, הבאה מפי מי שטוען להיותו עד לאירוע התאונתי הנטען, מעוררת סימני שאלה. זאת מאחר שעל פי טופס התביעה לדמי פגיעה, לא היו עדים לאירוע התאונתי הנטען (סעיף 3 לטופס שצורף כנספח ה לתצהיר התובע). כך התובע מסר גם לחוקר הנתבע (נ/3, שורות 67 עד 68):

"ש.האם היו עדים למקרה?

ת.לא יודע אולי אני לא זוכר, עבדנו בצוותים היה המון עבודה, הכל היה כה בשרשרת עבודה."

לא ניתן הסבר משכנע לכך שרק לאחר שהתובע פנה לייצוג משפטי, נזכר שהאירוע הנטען אירע כאשר עבד יחד עם יונס. על רקע זה, ובשים לב לעובדה שהתובע ויונס עובדים יחד, גם העובדה שיונס זכר בדיוק את אותם פרטים שהתובע מסר בבית הדין, מעוררת סימני שאלה.

5.נותר להשוות את גרסתו של התובע לתיעוד הרפואי מזמן אמת. זאת כיוון שעל פי ההלכה הפסוקה, "בבוא בית הדין לקבוע עובדתית אם התרחשה תאונה במהלך העבודה אם לאו, עליו לייחס משקל מיוחד למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו (דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי – הירשהורן, פד"ע כ 349)." (עב"ל (ארצי) 11538-10-10 ארצי – המוסד לביטוח לאומי, 6.11.11 (ההדגשה הוספה – ד.ו.; ור' גם: עב"ל (ארצי) 5839-07-11 חיון – המוסד לביטוח לאומי, 2.7.12; עב"ל (ארצי) 19750-12-11 גנטוס – המוסד לביטוח לאומי, 29.11.12); עב"ל (ארצי) 614/08 מוסקוביץ – המוסד לביטוח לאומי, 13.7.09)).

מעיון בתיעוד הרפואי שהוצג, אין מנוס מהמסקנה לפיה הוא אינו תומך בגרסת התובע.

6.בנ/4, תיעוד ביקור אצל רופא אורתופד מיום 10.7.13, לא נרשמה כל תלונה על חבלה בגב. נרשמה תלונה מתחום אחר לחלוטין – כאבי ברכיים ובאזור המפשעה וצליעה:

"since 2 days swelling on right knee, limping, functional limitation pain on sacroiliac region reffered to groin onto knee, limping"