ס' נ' המוסד לביטוח לאומי

ביום 13.2.17 התקבלה לתיק בית הדין תשובתו של המומחה הרפואי ד"ר צבי לנדאו לשאלות הבהרה שהופנו אליו ביחס לחוות דעתו, במסגרתה נשלל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כרפא שיניים לבין מחלה בה לקה בשל הדבקות בחיידק פנוימוקוקוס.

התובע, אשר בקשתו למינוי מומחה אחר נדחתה, הגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה נוספות למומחה הרפואי והנתבע התנגד (אציין כי הגם שבית הדין נענה לבקשת התובע ואפשר לו להגיש חוות דעת משלימה מטעמו, לא הוגשה חוות דעת כאמור).

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק – המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר – המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13).

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו – המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

על יסוד האמור, לאחר ששקלתי את טענות שני הצדדים בעניין זה ועל מנת שלבית הדין תהיה התמונה הרפואית השלמה והמלאה בעניינו של התובע החלטתי להיעתר לבקשת התובע באופן חלקי, תוך ויתור על שאלות חוזרות ו/או שאלות קנטרניות אשר אין בהן כשלעצמן כדי לקדם את בירור המחלוקת הרפואית בתיק או על שאלות החורגות מהתשתית העובדתת שנקבעה בתיק.

המומחה הרפואי מתבקש איפה להשיב על שאלות התובע כדלקמן:

1.בחוות דעתך כתבת שגורמי הסיכון למחלה הם בעיקר אלכוהוליזם, מחלת ריאה חסימתית כרונית, מחלת כבד כרונית וכריתת טחול. בתשובות לשאלות ההבהרה אישרת שהתובע היה בריא ולא התקיימו אצלו אף לא גורם סיכון אחד מאלה שמנית. אי לכך, האם האפשרות להידבקות של התובע שונה באופן משמעותי מאותה אפשרות אצל רופא שיניים שכן מתקיימים אצלו גורמי הסיכון שמנית או חלק מהם?

2.האם נכון לאמר שבעבודה כרופא שיניים קיימת חשיפה לחיידקים במידה העולה על זו הקיימת בקרב עובדים במקצועות אחרים (ההשוואה המתבקשת איננה מתייחסת רק למקצועות רפואיים אלא גם למקצועות אחרים בהם קיימת חשיפה לקהל / לקוחות.

3. לאור השינוי בעמדתך מאחוז הסיכון להיבדקות עקב עבודה בשיעור של 30% ל-10% נבקשך לפרט על סמך מה מבוסס החישוב שערכת? כיצד הסקת שמדובר ב-30% או 10%?