ב"ל 15509-04-14 א.ש. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 19.3.14 (להלן – הוועדה), שהתכנסה על מנת לקבוע את נכותה של המערערת בעקבות פגיעה בעבודה מיום 17.11.03.

2.הצדדים הסכימו כי יש מקום לאפשר למערערת ולב"כ לטעון בהתייחס לאיבחון הפסיכודיאגנוסטי של הפסיכולוג ראדי מוסא שהונח בפני הוועדה. לפיכך הסכימו עוד כי עניינה של המערערת יוחזר לוועדה שתאפשר למערערת או לב"כ לטעון בפניה בעניין זה, ולאחר מכן תקבע מחדש עמדתה בעניין קיומו של דיכאון אצל המערערת ותיתן החלטה מנומקת בעניין.

3.המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא בשאלת הרכבה של הוועדה שתתכנס בהתאם להוראות הנ"ל. המערערת טענה כי קיים חשש ממשי כי הוועדה תהא נעולה בעמדתה, כפי שניתן ללמוד מכך שקביעתה מנוגדת למספר חוות-דעת שבתיק, בעוד המשיב טען כי אין מקום להחליף את הרכב הוועדה בנסיבות העניין.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין הרכב הוועדה, מצאתי כי אין לקבל את טענת המערערת בעניין זה.

הלכה היא כי דרך המלך של החזרת עניין לוועדה רפואית היא החזרתה לועדה שבדקה את המבוטח, ורק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש כי הועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, מועבר הענין לועדה בהרכב אחר (וראה: דב"ע לב/28-0 שלמה בוסקילה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב 166, וכן עב"ל 282/99 אבן חן - המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 11.7.86).

בנסיבות המקרה כאן הוועדה קיימה מספר ישיבות, עיינה במסמכים רפואיים מתיק בריאות הנפש, כמו גם באישור על רכישת תרופות, עיינה בחוות-דעת של ד"ר מלב מחודש 1/10, הפנתה את עניינה של המערערת לביצוע איבחון פסיכודיאגנוסטי, ואף קבעה נכות בשיעור 5% לפי פריט ליקוי 34א 1-2 בשל מצב תגובתי. לא מצאתי בפרוטוקול הוועדה כל סימן לכך שהוועדה נעולה בדעתה או תימצא נעולה בדעתה לעתיד לבוא, ולא הועלתה כל טענה כי הרכבה אינה נאות בהתייחס לסוג התלונות.

בנסיבות אלה אין מקום לכן להורות על שינוי ההרכב.

5.לפיכך, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, ובהתאם להסכמת הצדדים, שתאפשר למערערת או לב"כ לטעון בפניה בעניין האיבחון הפסיכודיאגנוסטי של הפסיכולוג ראדי מוסא, ולאחר מכן תקבע מחדש עמדתה בעניין קיומו של דיכאון אצל המערערת ותיתן החלטה מנומקת בעניין. הוועדה תהיה רשאית להשלים את בדיקת המערערת, אם תראה לנכון לעשות כן.

6.בהתחשב בכך כי הערעור מתקבל בהתאם להסכמת המשיב – אין צו להוצאות.