אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 15390-10-14 אסתר אורלי מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי

ב"ל 15390-10-14 אסתר אורלי מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 04/05/2015 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
15390-10-14
26/04/2015
בפני השופט:
אילן סופר-סגן נשיאה

- נגד -
המערערת:
א.א.
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אילנית גדקר אהרוני
פסק דין

 

 

1.לפני ערעור שהגישה גב' א.א.מ. (להלן: "המערערת") ביום 21.9.14, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 12.12.13 אשר קבעה למערערת נכות רפואית בשיעור 50% (להלן: "הוועדה").

 

2.בפתח הדברים יצוין כי בעקבות החלטת הוועדה, המערערת זומנה לוועדות רפואיות לקביעת דרגת אי כושר וכי ועדת אי כושר לעררים אשר התכנסה לדון בעניינה של המערערת ביום 12.2.14, קבעה כי המערערת איבדה 100% מכושרה להשתכר החל מיום 1.5.12.

בשים לב לכך כי לצורך תביעה לקבלת גמלת שירותים מיוחדים יש צורך בצבירת 60% נכות רפואית משוקללת לפחות, המערערת מבקשת לערער על החלטת הוועדה.

 

3.לטענת המשיב דין הערעור להידחות על הסף - מאחר והוגש לאחר שחלף המועד הקבוע להגשתו כמפורט בתקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977 (להלן: "התקנות").

בהתאם לעמדת המשיב, החלטת הוועדה מושא הערעור נשלחה למערערת בחודש דצמבר 2013 ומשהוגש הערעור כתשעה חודשים לאחר מכן, הערעור הוגש לאחר שחלף המועד להגשתו (60 יום) כקבוע בתקנה 2 לתקנות.

המשיב הוסיף וציין כי במהלך התקופה הרלוונטית, המערערת הגישה לבית הדין ערעור ביחס להחלטת ועדת אי הכושר מדרג ראשון (אשר התכנסה לאחר שהוועדה קבעה את שיעור הנכות הרפואית של המערערת) וכי דיון בערעורה של המערערת התקיים ביום 22.12.13.

עוד טען המשיב, כי מטענות המערערת עולה כי למערערת בעיות רפואיות אורתופדיות אשר לא היו קיימות במועד הוועדה ומצבה הנפשי הוחמר ולכן נכון כי המערערת תפנה למשיב בתביעה להחמרה אשר תבחן בהתאם לדין.

 

4.לטענת המערערת, אין לקבל את הטענה לעניין התיישנות הערעור. בהקשר זה טענה המערערת, כי מצבה הנפשי קשה ולאור מצבה היא לא ידעה שהיא צריכה להגיש ערעור על החלטת הוועדה ולכן היא לא הגישה את הערעור בזמן.

המערערת מוסיפה וטוענת כי הוועדה לא התייחסה כלל למצבה הפיזי ולמצבה הנפשי וכי נכותה הנפשית גבוהה בהרבה מהנכות שנקבעה על ידי הוועדה.

 

הכרעה

 

5.תקנה 2 לתקנות קובעת כי:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ