ב"ל
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
1502-10-14
22/02/2015
|
בפני סגנית הנשיא:
איטה קציר
|
| - נגד - |
מערער:
ש.ח.
עו"ד איילת נוף אוסטפלד
|
משיב:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רינת מישאל
|
| פסק דין |
1.זהו ערעור לפי סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר בענף נכות כללית מיום 2.7.14, שקבעה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר.
2.וועדה רפואית לעררים קבעה בהחלטתה מיום 18.5.14 כי למערער 61% נכות רפואית, מהם 30% בגין לוקמיה בהפוגה, 30% בגין מחלת לב (לפי פריט 9(1)(ג) II-III), ו- 10% בגין טנטון, וזאת בנוסף לאחוזי נכות מנופים בגין ליקוי שמיעה (15%) וסכרת המטופלת בכדורים (10%), וכן 0% נכות בגין כאבים מפושטים במרפק ויתר לחץ דם.
3.הוועדה קבעה בהחלטתה כך:
"התובע נכנס באופן עצמאי מעברים חופשיים לא ניכר קוצר נשימה במהלך הדיון והשיחה איתו, מדווח על עייפות רבה חוךשה כאבים ברגל שבוצע צינתור, לא רואה עצמו חוזר לשום עבודה. הוועדה בהתייחס למכלול הבעיות הרפואיות וחומרתם, גילו, עברו התעסוקתי, השכלתו, בדעה כי יכול לעבוד באופן חלקי עבודות ללא מאמץ גופני בעיקר בישיבה ותואמת את כישוריו. יכול לעבוד בחרושת קלה, מיון, אריזה, שמירה כניסה למרכול, שמירה במוזיאון, שמירה במבחנים. הוועדה דוחה את הערר וחוזרת וקובעת כי איבד 65% מכושרו להשתכר".
4.טענות המערער:
א.קביעת הוועדה סותרת קביעת רופא של קרן מבטחים שקבע כי המערער איבד את מלוא כושרו להשתכר;
ב.הוועדה חרגה מסמכותה כשקבעה שהמערער אינו סובל מנשמת לאחר מאמץ, בניגוד לקביעת הוועדה הרפואית;
ג.הוועדה לא שינתה את שיעור אי הכושר וזאת למרות שחל שינוי בנכות הרפואית המצביע על שיעור הנכות התפקודית;
ד.הוועדה לא דנה בהשפעת ליקוי השמיעה על יכולת ההשתכרות;
ה.ניכר מפרוטוקול הוועדה כי הטילה ספק באמינותו של המערער, ומכאן שהיה עליה להזהיר אותו בעניין זה.
5.מנגד, טוען המשיב, כי לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, כי הוועדה דנה בשאלת הנשמת בהקשר הרלוונטי לבחינת כושר העבודה בישיבה, כי העבודות שהוצעו מתאימות למגבלותיו של המערער, וכי אין מקום לייחד דיון לשאלת השפעת ליקוי השמיעה על כושר ההשתכרות.
לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: