אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב.ש.ס. נ' המוסד לבטוח לאומי

ב.ש.ס. נ' המוסד לבטוח לאומי

תאריך פרסום : 12/04/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
13945-07-16
06/04/2017
בפני סגן הנשיאה:
אילן סופר

- נגד -
התובעת:
ב.ש.ס.
עו"ד לירון סבן
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד ילנה צ'וקלר
פסק דין

 

1.התובעת הגישה תביעה להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה.

 

2.התובעת הינה ילידת 1959 אשר עבדה במשך 15 שנים בחברת מט"ב כמטפלת סיעודית בקשישים סיעודיים קשים.

 

3.התובעת מספרת בתצהירה כי עבדה כל יום במשך 5 ימים בשבוע בין 5:00 ל-22:30 בערב. התובעת טוענת כי טיפלה כל יום ב-7 מטופלים כאשר בכל מטופל טיפלה בין שעתיים לחמש שעות ביום. עוד מספרת התובעת כי גם בימי שישי שבת התובעת היתה מבקרת אצל שני חולים למשך של כשעתיים וחצי.

 

4.התובעת מספרת כי הטיפול בקשישים הצריך הפעלת כוח פיזי לצורך הרמתם כאשר פעולה זו נעשתה כ-10 פעמים ביום ביחס לכל קשיש:

 

התובעת היתה מרימה את הקשיש מהמיטה לכיסא הגלגלים, מפשיטה אותו מהבגדים, מרימה את הקשיש לכיסא הרחצה, מקלחת את הקשיש, מרימה את הקשיש לאחר המקלחת לכיסא הגלגלים, מלבישה אותו, מרימה אותו לכיסא האוכל, מרימה לאחר ההאכלה לכיסא הגלגלים ומכיסא הגלגלים למיטה. במידה והקשיש ביקש ללכת לשירותים היה על התובעת להרים את הקשיש מהמיטה לכיסא הגלגלים, משם לאסלה, מהאסלה לכיסא הגלגלים ומכיסא הגלגלים למיטה.

 

5.לבד מהרמת הקשישים התובעת היתה דואגת לתחזוקת הבית, לניקיונו, התובעת היתה מכבסת, תולה כביסה, מגהצת, מבצעת קניות, מבשלת, לוקחת את המטופלים לקופת חולים לבדיקות, ויוצאת איתם לטיול מחוץ לביתם. פעולות אלו ובעיקר פעולות ההרמה מהוות לטענת התובעת תשתית למיקרוטראומה.

 

6.כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14), להלן: עניין אסתר נוח; ראו גם עב"ל (ארצי) 47434-09-13 קיבאן חקנזרי - המוסד לביטוח לאומי (9.3.15); עב"ל (ארצי) 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי (11.8.15), להלן: עניין נירה צבי; עב"ל (ארצי) 18324-05-14 איריקה חג'יאג – המוסד לביטוח לאומי (2.3.16), להלן: עניין חג'יאג).

 

7.אשר לתנועות החוזרות ונשנות נקבע כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000) להלן: עניין אשר יניב). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן נקבע כי "יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02), להלן: עניין שבח). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15), להלן: עניין אודוביצ'נקו).

 

עם זאת הובהר כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); עב"ל (ארצי) פנינה ישראל – המוסד לביטוח לאומי (3.12.15), להלן: עניין פנינה ישראל; עניין אסתר נוח).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ