פלונית נ' המוסד לביטוח לאומי

1.התובעת הגישה תביעתה בהליך זה כנגד החלטת הנתבע שלא להכיר במחלת "סרטן בלוטת התריס" ממנה סובלת (להלן – המחלה) כפגיעה בעבודה.

2.תביעה זו, למעשה, מובאת לפתחו של בית הדין זו הפעם הרביעית, לאחר שכבר נדונה והוכרעה. לפיכך, למען הסדר והנוחות, נחזור ונפרט להלן את השתלשלות ההליכים בענייננו, כפי שפורטה גם בפסק הדין האחרון, בצירוף המשך השתלשלות האירועים לאחריו.

3.ביום 10.5.2018 ניתן פסק דין ראשון, בו נדחתה תביעתה של התובעת תוך שנקבע כי לא הוכיחה תשתית עובדתית לקיומה של תורת המיקרוטראומה, הנדרשת לצורך מינוי מומחה רפואי.

4.בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 14848-06-18) אשר ניתן בהתבסס על הסכמת הצדדים, נקבע כך:

"...לאור הנפסק בעניין מועדים לשמחה (עב"ל 10490-10-16) מוצע כי התיק יוחזר לבית הדין האזורי לקביעת התשתית העובדתית שתועבר למומחה רפואי רופא תעסוקתי לבחינת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של המערערת לבין הסרטן בבלוטת התריס. עד ליום 31.8.2019 יגישו הצדדים עובדות מוסכמות לבית הדין האזורי וככל שיהיו חילוקי דעות בין הצדדים יפורטו חילוקי הדעות ובית הדין האזורי יכריע בחילוקי הדעות על יסוד החומר שבתיק.

אשר לרנטגן, יצוין כי צילומי הרנטגן בוצעו בעת שהמערערת שהתה מחוץ לחדר שבו ביצעו את הרנטגן".

5.בהתאם להוראות פסק הדין המוסכם, הגיש כל אחד מן הצדדים רשימת עובדות מטעמו, מהן עלה כי נותרו מחלוקות ביחס לעובדות מסוימות.

6.ביום 27.2.20 הכריע בית הדין במחלוקות שנותרו בכל הנוגע לתשתית העובדתית ובהתאם לכך נקבעו העובדות הבאות:

א.התובעת ילידת 1972.

ב.התובעת עבדה כסייעת לרופא שיניים בתקופות כמפורט להלן:

מחודש יולי 1994 עד לחודש אוגוסט 1995,

מחודש דצמבר 1995 ועד לחודש מרץ 2005,

מחודש אוגוסט 2005 ועד לחודש יולי 2010.