ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
13505-02-14
08/03/2015
|
בפני השופטת:
חנה טרכטינגוט
|
- נגד - |
המערער:
א.י.מ. עו"ד יעל אלבג
|
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד אורי רייך
|
פסק - דין |
1.לפניי ערעור על החלטת הוועדה רפואית לעררים (ניידות) מיום 10/12/13 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה כי הליקוי של המערער נכנס לגדר פריט א-7-ב-1 לרשימת הליקויים הכלולה בהסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1/6/1977 (להלן: "הסכם הניידות"), באופן המקנה לו 60% מוגבלות בניידות.
2.המערער, יליד 1952, סובל מקדחת הנילוס, אשר בעטיה הוא רתוק לטענתו לכסא גלגלים.
טענות הצדדים
3.טענות המערער בתמצית, הינן כדלקמן:
א.משרד ב"כ המערער ביקש לדחות את מועד הדיון בועדה ושלחה פקס בענין אל המשיב. המשיב אישר את קבלת הפקס ונמסר לב"כ, טלפונית, כי יישלח מועד חדש לכינוס הועדה. ב"כ ערכה רישום על גבי אישור הפקס, אשר צורף לכתב הערעור. מפאת טעות משרדית לא הועברה ההודעה לידי המערער עצמו אשר התייצב בפני הועדה במועד המקורי. למרות הבקשה לדחות את המועד בפועל דנה הועדה בעניינו של המערער שלא בנוכחות בא כוחו. התנהלות זו פגעה בזכות הייצוג של המערער שהינה בבחינת זכות יסוד.
ב.הועדה מצאה כי הליקוי של המערער נכנס לגדר פריט ליקוי א-7-ב-1, אשר עוסק בהפרעה בינונית בהליכה. בפועל המערער מרותק לכיסא גלגלים מזה מספר שנים וכלל אינו יכול ללכת. במועד הבדיקה נכנס המערער לחדר הועדה בכיסא גלגלים, מסר כי אינו יכול לקום מהכסא ללא קרש מעבר ובפני הועדה הוצגו ראיות חד משמעיות לשימוש בכיסא גלגלים ולנחיצותו, לרבות קבלה המאשרת רכישת כסא גלגלים ולרבות אישור ממשרד הבריאות לצורך בכיסא גלגלים ממונע.
ג.למרות כל האמור נבחר סעיף ליקוי שאינו מתאים וצויין בסעיף ו4 לפרוטוקול כי המערער אינו זקוק ואינו משתמש בכיסא גלגלים.
ד.הועדה לא התייחסה למלוא המסמכים הרפואיים שברשות המערער.
ה.המערער העלה טענות שונות אשר נוגעות לוועדות קודמות בפניהן עמד – טענות הנוגעות, בין היתר, לקביעה בדבר חוסר שיתוף פעולה של המערער, אי המצאת אסמכתא המאשרת רכישת כסא גלגלים ומקצועיות הועדה. בשל היעדר הרלבנטיות לועדה נשוא ענייננו לא יפורטו יתר הטענות.
4.טענות המשיב הינן, בין השאר, כדלקמן:
א.טענותיו של המערער יוצאות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה, המסור לועדה בלבד. מדובר בענין שבמומחיות ובית הדין לא יחליף את שיקול דעתה הרפואי של הועדה בשיקול דעתו.
ב.הועדה פעלה בצורה מקצועית, ערכה למערער בדיקה קלינית וקיבלה מסקנתה על בסיס ממצאי הבדיקה הקלינית. החלטת הועדה סבירה ולא נפלה בה כל טעות משפטית.
ג.שימוש בכיסא גלגלים כשלעצמו אינו מהווה קריטריון להתאמת סעיף ליקוי על פי הסכם הניידות. בחירת סעיף הליקוי נתונה לשיקול דעתה הבלעדי של הועדה. המערער אינו מצרף חוות דעת ערוכה כדין או מסמך אחר המתאים למערער פריט ליקוי אלטרנטיבי בהתאם להסכם הניידות. לו היה מצורף מסמך המחייב התייחסות היה על הועדה ליתן דעתה אליו.
ד.העובדה שהועדה דנה בעניינו של המערער בהעדר בא כוחו אינה בבחינת פגם משפטי. המערער קיבל זימון לועדה ובחר להתייצב אליה ללא ייצוג. אילו עמד על ייצוג באמצעות ב"כ היה פונה לבא כוחו ומיידע אותו אודות מועד הועדה. המערער אף אינו מכחיש כי היעדר העובדה שהופיע ללא בא כוחו נעוצה, ולו בחלקה, בטעות משרדית של ב"כ. הזכות להיות מיוצג ע"י עו"ד קיימת במשפט הפלילי ואינה זהה לזכות הטיעון הקבועה במשפט האזרחי.