ב"ל 13028-12-14 כ' נ' המוסד לביטוח לאומי

1.זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 29.9.14 (להלן – הוועדה). 

2.המשיב הכיר בתסמונת התעלה הקרפלית כליקוי שנגרם למערערת (להלן – הנפגעת) במסגרת עבודתה.

ביום 25.5.14 קבעה ועדה רפואית כי לנפגעת נותרה בעקבות הפגיעה נכות בשיעור כולל של 9.75%, הכוללים 5% נכות לכל יד לפי פריט ליקוי 29(6) I-II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות הנכות).

לאחר שהוגש ערר מטעם הנפגעת התכנסה הוועדה נשוא הערעור, ודחתה בהחלטתה את הערר. מכאן הערעור שלפני.

3.לטענת המערער, קיימת סתירה בין ממצאי הוועדה ואבחנתה בדבר CTS לבין פריט הליקוי שיושם, שעניינו בנויריטיס, ולא בפגיעה בעצב במדיאנוס. עוד נטען כי קביעתה של הוועדה באשר לשיעור הנכות מנוגדת לממצאי בדיקת ה- EMG שבוצעה לפי דרישת הוועדה הרפואית ואשר הצביעה על פגיעה קלה עד בינונית בעצב המדיאנוס.

הנפגעת טענה כי בנסיבות בהן הוועדה מתעלמת ממצאי בדיקה אובייקטיבית, קובעת ממצאים קליניים הסותרים את ממצאי הוועדה הקודמת (מבחני טינל ופילן), וחוזרת על קביעה מוטעית הנוגעת לפריט הליקוי – מתחזק הרושם כי הוועדה מוטה ולפיכך יש להורות על דיון בפני וועדה בהרכב חדש.

4.המשיב הסכים, כי יש לקיים דיון נוסף בפני הוועדה על מנת שתשקול מהו פריט הליקוי המתאים למצבה של המערערת. באשר להרכב הוועדה – עמדת המשיב היא כי אין לסטות מדרך המלך של השבת העניין לוועדה באותו הרכב.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי יש בהצטברות הטעויות בהחלטת הוועדה כדי להצדיק את החלפת הרכבה. ראשית, כפי שהסכים ב"כ המשיב, לא ברור מהחלטתה של הוועדה מדוע יושם פריט הליקוי אותו בחרה ליישם, וקביעתה כי "הסעיף בה השתמשה הועדה המחוזית הולמת את מצבה היות ופרט לתלונה אובייקטיבית אין בבדיקה הקלינית סימנים המעידים על סבל עיצבי דו-צדדי", ויש בקביעה זו משום סתירה פנימית; שנית, לא נמצאה הנמקה לעניין הסטייה ממידת הפגיעה העצבית העולה מבדיקת ה- EMG; ושלישית – קביעתה של הוועדה כי יש ליישם פריט ליקוי שעניינו נויריטיס וקביעתה כי אין ממצאים המעידים על סבל עצבי – מנוגדים לאמור בסעיף 22 לפרוטוקול בו מצוינת אבחנתה של הוועדה בדבר "CTS דו צדדי בחומרה קלה".

6.לאור האמור – עניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, על מנת שתדון בערר. בפני הוועדה שתתכנס לא יונחו פרוטוקולים של ועדות קודמות לעררים ופסק-דין זה.