עב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב-יפו
|
12697-06-12
01/10/2014
|
בפני השופטת:
הדס יהלום
|
- נגד - |
התובע:
ל. ל. מ עו"ד גביש
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד הררי
|
החלטה |
1.הוגשה תביעה להכיר בפגיעה במרפק שמאל של התובע, כמחלת מקצוע ולחלופין – מיקרוטראומה.
2.כך נאמר בתצהיר התובע:
"1.הנני בן 35 נשוי + 2, בעל עסק לשעבר לשזירת פרחים בזמנים הרלבנטיים לתביעה.
2.אני אטען, כי בין השנים 2006 – 2012 הייתי בעל עסק לשזירת פרחים כאשר הייתי עובד בעסק 6 ימים בשבוע 12 שעות עבודה לערך בכל יום, בין השעות 08:00 – 20:00.
3.אני אטען, כי במסגרת עבודתי ביצעתי פעולה של שזירת פרחים במשך שני שליש מהיום לפחות.
4.אני אטען, כי במסגרת שזירת הפרחים, החזקתי את זר הפרחים בידי שמאל, וביד ימין ביצעתי את עובדת השזירה, כך הייתי מבצע שזירה של 30 זרים בערך ליום עבודה.
5.אני הייתי מבצע עבודתי זו באופן דומה חוזר ונשנה במהלך רוב שעות העבודה.
6.אני אטען, כי יתרת הזמן המועט שהיה ברשותי הוקדשה לקבלת הסחורה, ניקיון והרתחת הפרחים, גזימת הענפים וניהול החנות.
7.אני אטען, כי בתקופת החגים הייתי עובד בצורה נמצרת הרבה יותר, ולעיתים ביצעתי עבודה שהתפרשה על משך של 48 שעות עבודה, וכמות הזרים שהייתי מפיק הייתה גדולה פי כמה וכמה מ- 30 זרים ליום.
8.אני אטען, כי משקלו של נע בין 300 – 400 גרם עד 4 ק"ג, כאשר הממוצע היה לערך היה 2 ק"ג, כאשר היו זר הלך וגדל בהתאם לדרישת הלקוחות באשר לגודל הזר.
9.אני אטען, כי שזירת כמות הזרים העצומה שביצעתי במהלך עבודתי באופן דומה חוזר ונשנה הביאו אותי לביצוע רצף של פעולות קטנות ומזיקות במפרק יד שמאל, אשר הייתה אמורה להחזיק את הזר וכן להתנועע עם כל פעולות שזירה בין אם בצידוד ובין אם בהרחקה והקרבה של הזר אליי, על מנת שכל פרח ימוקם כנדרש בתוך הזר, עד אשר נגרמה לי פגיעה אחת גדולה כוללת ומקיפה במרפק זרועי השמאלית".
3.עדותו של התובע באשר לאופן שזירת הפרחים, לא נסתרה.
עדותו נתמכת בתצהיר של גב' רינת דרור, שעבדה איתו בחנות.
4.עיקר החקירה של התובע התבססה על מסמכים רפואיים אודות בעיות במרפק ימין, אודות תעוד של רופאים שמתעדים "מחלה" ולא "פגיעה בעבודה" וכן אודות שיהוי בפניה למוסד לביטוח לאומי.
התובע לא נחקר כלל על אופן ביצוע העבודה.