פסק דין 12277-09-11

1.לפנינו תביעה להכיר באירוע מיום 20.12.09 כפגיעה בעבודה.

2.לאחר שנשמעו ראיות בתיק קבענו בהחלטה מיום 29.12.13 כי אכן היה אירוע תאונתי בעבודת התובע ביום 20.12.09. לפיכך מונה ד"ר מנחם יצחקי (מנתח אורטופד) כמומחה רפואי מטעם בית הדין.

3.ד"ר יצחקי הגיש חוות דעת ואף השיב לשאלות הבהרה. מסקנתו של כב' המומחה הייתה כי "מדובר באירוע תאונתי שבו נגרם קרע מלא או הגדלה של הקרע הקיים בעת התאונה כמובן על רקע ניווני. כך שהקשר, להערכתי הוא קשר של החמרה ועל כן מה שארע ב-20.12.2009 הינו קשור קשר סיבתי ישיר למצבו הנוכחי".

4. לאחר שהוגשה תשובת ד"ר יצחקי לשאלות ההבהרה, הודיעה ב"כ הנתבע כי היא מסכימה להכיר באירוע מיום 20.12.09 כפגיעה בעבודה – "החמרה". הסכמה זו הועברה לב"כ התובע שהתנגד להכרה של הפגיעה כ"החמרה" ומכאן הועבר העניין להכרעתנו.

5.התביעה שהוגשה לבית הדין היא כנגד החלטת הנתבע שסירב להכיר באירוע מיום 20.12.09 כפגיעה בעבודה. קבלת התביעה משמעותה זכאות התובע להכרה בפגיעתו כתאונת עבודה ולדמי פגיעה.

 לאחר שהוכר האירוע כתאונת עבודה זכאי יהיה התובע, ככל שנגרמה לו נכות רפואית כתוצאה מהפגיעה בעבודה, להגיש בקשה לקביעת נכות מהעבודה.

שלב קביעת הנכות הרפואית ושאלת הקשר בין אותה נכות לפגיעה שהוכרה ובאיזו מידה – מצוי בגדר סמכותן של הוועדות הרפואיות מכוח חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995.

מתפקידן של הוועדות לדון ולהכריע בשאלת הנכות שנגרמה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, והאם מדובר בהחמרה של מצב שהיה קיים – אם לאו. אין בית הדין נדרש להכריע בשאלה זו בשלב ההכרה באירוע כתאונת עבודה, ודרישת הנתבע להוסיף שההכרה היא בגדר "החמרה" אינה כדין.

6. נוכח האמור אנו קובעים כי יש לקבל את תביעת התובע ולהכיר באירוע מיום 20.12.2009 כפגיעה בעבודה.

על הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

7.לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.