ב"ל 11971-07-13 ל.כ. נ' המוסד לביטוח לאומי

1.לפנינו בקשה להפנית שאלות הבהרה למומחית - יועצת רפואית מטעם בית הדין, ד"ר קרין ציקל שלום.

הבקשה הועברה לצד שכנגד, וזה התנגד להפניית השאלות בנימוק, כי יש בשאלות כדי להתערב בעובדות שנקבעו ע"י בית הדין.

2.לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים להפנות למומחית שאלות הבהרה (עיין הנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים - הנחיה 1/10 מ-13.4.10), הננו מחליטים להפנות למומחית השאלות הבאות:

א.המומחית בחוות דעתה (תשובה ג'), ציינה שליקויו של התובע בכל הקשור לבעיית הטחורים, נגרם מישיבה ממושכת ומהתאפקות חוזרת שפעלה לגרימת נזק זעיר בלתי הדיר.

על מה מבססת המומחית את קביעתה, כי ישיבה ממושכת, הינה אחד הגורמים לטחורים?

ב.האם המומחית סבורה, שלאור מהות מחלתו של התובע, יש הצדקה למנות מומחה בתחום הכירורגיה (המתמחה בפרוקטולוגיה), בעניינו של התובע?

ג.מהקביעה העובדתית, כפי שנקבעה ע"י בית הדין, עולה, כי היתה קיימת בעייתיות לעזוב את מקום העבודה על מנת להתפנות, כאשר התובע עבד על עגורן ונאלץ למצוא מחליף על מנת לרדת ממנו ולנסוע לשירותים.

במשמרות ערב ולילה היתה בעיה למצוא מחליף, ובמשמרות בוקר ניתן היה, לעיתים, לבקש עובד אחר שיחליף את התובע.

המומחית מתבקשת להשיב על השאלה, האם לאור הקביעות העובדתיות של בית הדין, כי רק משנת 2007 עבד התובע על עגורן, ואף זאת לא בהיקף עבודה מלא, אלא בהיקף של כ-20% מזמן העבודה בשנים 2007-2010 וכ-45% מזמן העבודה, לאחר שנת 2010, כאשר כל משמרת על עגורן הינה בת 6 שעות, נכון יהיה לקבוע, שהסבירות להתאפקות בפועל, הינה קטנה לאור תדירות היציאות של אדם רגיל, שהינה פעם עד שלוש פעמים ביממה?

בהקשר זה מתבקשת המומחית להשיב, האם סביר יותר לקבוע (בדרגת סבירות העולה על 50%), כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת הטחורים, או שסביר יותר לקבוע, כי לא קיים קשר סיבתי כזה?

ככל שהמומחית תחווה דעתה, כי סביר יותר לקבוע, שקיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת הטחורים ממנה הוא סובל, מתבקשת המומחית להשיב, האם השפעת העבודה על הטחורים עולה על 20%?