ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
1191-11-13
25/06/2015
|
בפני הנשיאה :
ורד שפר
|
- נגד - |
התובעת:
מ.ש.
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
|
החלטה |
1.בהחלטה מיום 03.06.15 מונה מטעמו של בית הדין כמומחה רפואי נוסףבתחום הפסיכיאטרי, דר' שי קונס.
2.בפני בקשה מטעם התובעת, לצירוף חוות דעת רפואית בתחום הפסיכיאטרי שערך הפסיכיאטר דר קירש בעניינה (להלן: "חוו"ד ד"ר קירש"), והנחתה בפני המומחה דר' קונס.
לטענת התובעת, בכוחה של חוות הדעת, הנסמכת על בדיקת התובעת במספר פגישות, לשמש עזר למומחה מטעם בית הדין.
3.בתגובתה לבקשה, הביעה ב"כ הנתבע התנגדות להעברת חוו"ד ד"ר קירש למומחה מטעם בית הדין. לטענתה, חוות הדעת ניתנה לאחר הסכמת הצדדים ביחס לעובדות. חוות הדעת לא נערכה בזמן אמת והתובעת מסרה לד"ר קירש פרטים שלא נכללו בתשתית העובדתית המוסכמת, והם עלולים להטעות.
עוד נטען, כי בניגוד לטענת התובעת, לא עולה כי חוות הדעת מטעמה ניתנה לאחר מספר פגישות, ועולה כי מטרת חוות הדעת הינה לצורך קביעת שיעור אחוזי הנכות, אשר אינה רלוונטית בשלב זה של התביעה.
4.אינני מקבלת את גישת ב"כ הנתבע.
אינני רואה מניעה, בנסיבות העניין, מהצגת חוות דעת ד"ר קירש בפני המומחה מטעם בית הדין. חזקה על המומחה שיתייחס התייחסות מקצועית לאותה חוות דעת, על מכלול חלקיה.
אכן, בפרק "תולדות חיים" שבחוות הדעת של ד"ר קירש מוזכרים פרטים שאינם כלולים בעובדות עליהם הסכימו הצדדים, אולם מדובר בהיסטוריה של התובעת כפי שנמסרה לד"ר קירש מפיה, ולא ניתן לומר שמדובר בעובדות המתמקדות בהתרחשויות שמצויות ברקע לתביעה ואינן עולות בקנה אחד מאלה עליהן הסכימו הצדדים.
מכל מקום, הרי שהמומחה מטעם בית הדין מחווה את דעתו על יסוד התשתית העובדתית שבהחלטת המינוי, ואין לומר שבהעברת חוות הדעת מטעם התובעת יש משום שינוי בתשתית העובדתית, אלא במתן החלטה מקצועית רפואית בנוגע לשאלה שהופנתה לדר' קונס במסגרת החלטת המינוי מיום 03.06.15.
יפים לעניינינו הדברים שנאמרו בפסק הדין שניתן ביום 10.04.06 בעבל 162/06 חן זרובבלי – המוסד לביטוח לאומי, שבו הרשה בית הדין להעביר למומחה מטעמו חוות דעת נוספת מטעם המערערת, חרף העובדה שזו הוגשה לאחר פסק דין שניתן בערעור, והושתתה על עובדות שאינן זהות לחלוטין לעובדות שנדונו באותו מקרה:
"על פני הדברים, ההבדלים בפרטי העובדות בין חוות הדעת לפסק הדין אינם ניכרים במידה שיש בהם כדי לפסול את חוות הדעת. יתרה מזו, פרטי העובדות שנכתבו בחוות הדעת הנוספת, נכתבו על ידי ד"ר דוד יהודה באופן זה או אחר כבר במסגרת חוות הדעת הקודמת שהוגשה מטעם המערערת לבית הדין, ושלגביה הוסכם כי תועבר לעיון המומחה מטעם בית הדין במצורף לשאלות ההבהרה. במצב דברים זה, אין לומר כי העברת חוות הדעת הנוספת תעמיד בפני המומחה עובדות חדשות שלא הובאו בפניו.
על כל אלה יאמר, כי המומחים היועצים הרפואיים הממונים מטעם בית הדין מונחים ליתן חוות דעתם על יסוד העובדות שנקבעו על ידי בית הדין, ועל יסודן בלבד. סטיה מעובדות אלה, יכול שתהווה עילה לפסילת חוות הדעת (ראו: הנחיות נשיא בית הדין הארצי בדבר מומחים יועצים רפואיים, פד"ע כב 199; ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 בעמ' 208-209). בכך, אין כדי לשלול מבעלי הדין את האפשרות להגיש חוות דעת מטעמם שתועבר לעיון המומחה מטעם בית הדין, אף שאינם נדרשים לעשות כן (עב"ל 480/99 מרדכי דדון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.12.2001; עב"ל 1373/04 אדוה רביב - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.3.2005) (ההדגשות אינן במקור, ו.ש)".