ב"ל 11581-08 וקנין נ' המוסד לבטוח לאומי

1.לפני בקשת התובעת להורות על מינויו של מומחה רפואי אחר.

2.וזו השתלשלות העניינים בתיק זה, שבסופה הוגשה בקשה זו שלפני:

א.ביום 18.6.12 נדחתה תביעת התובעת לתשלום גמלת שמירת הריון עבור תקופה שבמהלכה נסעה לנופש בתורכיה.

ב.התובעת הגישה ערעור לבית הדין הארצי על פסק הדין הנ"ל, ובעקבותיו הוחזר התיק לבית דין זה לצורך מינוי מומחה רפואי (עב"ל 18663-09-12, פסק דין מיום 25.5.14).

ג.ביום 17.9.14 התמנה פרופ' זאב בלומנפלד למומחה רפואי בתיק. המומחה התבקש להשיב על השאלה האם מלכתחילה עמדה התובעת בקריטריונים הנדרשים בסעיף 58(2) לחוק הביטוח הלאומי, תוך שימת לב לעובדה שהתובעת נסעה לחו"ל בתקופה שבה נטען כי היא זכאית לגמלת שמירת ההיריון.

ד.בחוות דעתו מיום 22.11.2014 השיב המומחה לשאלה הנ"ל בשלילה.

ה.התובעת הגישה בקשה לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר, משום שבחוות דעתו הנ"ל התייחס המומחה להיריון השלישי של התובעת, ולא להיריון השני, מושא המחלוקת.

ו.הבקשה נדחתה ונקבע כי אין מקום לפסילת המומחה, שעה שניתן להפנות אליו שאלות הבהרה בעניין זה.

ז.ביום 15.1.15 הוגשה חוות דעת מתוקנת של המומחה, לאחר שהופנו אליו שאלות הבהרה. המומחה חזר על האמור בחוות דעתו הקודמת, ולאחר מכן הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

3.התובעת טוענת כי חוות הדעת השניה זהה לראשונה, ורק תאריך ההיריון שונה. ניכר כי המומחה לא בחן את ההיריון מושא ההליך, וכי נותר מקובע בעמדתו הקודמת. יתר על כן, למקרא חוות הדעה מתקבל הרושם כי המומחה סבור שהתובעת אינה מהימנה, אף כי אין זה מתפקידו לקבוע זאת. המומחה גם לא נתן דעתו למסמכים הרפואיים שבהם תועדו כאביה של התובעת, וגישתו הינה כי אין הצדקה לאשר שמירת הריון במקרים של כאבי גב. זאת בניגוד לפרקטיקה המקובלת ולהלכה הפסוקה.

התובעת מוסיפה כי המומחה טעה עת סבר כי שמירת הריון משמעותה ישיבה בבית והימנעות מכל פעילות, ולעיתים ניתן להסתפק בצעדים מתונים יותר, בפרט כאשר מדובר בשמירת הריון בשל תנאי העבודה ולא בשל היריון בסיכון.

4.הנתבע מתנגד לבקשה וטוען כי על פי האמור בהנחיות בדבר מינוי מומחים רפואיים, בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף יש להגיש לכל המאוחר 15 יום לאחר קבלת חוות הדעת. לא כך עשתה התובעת. הנתבע מוסיף כי דרך המלך הינה הפניית שאלות הבהרה למומחה חלף פסילתו, כי בנסיבות העניין אין כל הצדקה לפסילת המומחה הרפואי, כי עמדת המומחה עולה בקנה אחד עם עמדת רופא הנתבע, וכי המומחה אינו דוגל באסכולה מסוימת אלא סבור שהתובעת לא סבלה מכאבים עזים, ואין זה מובן כלל מחוות הדעת כי המומחה היה מוטה נגד התובעת. נוכח האמור, סבור הנתבע, יש לדחות את הבקשה.

5.הנחיות הנשיאה בעניין מינוי מומחים רפואיים (הנחיות מיום 13.4.10) קובעות לעניין מינוי מומחה אחר כי:

"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם. באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה" (ההדגשה הוספה- ד.פ.).