אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ב"ל 10809-06-13

ב"ל 10809-06-13

תאריך פרסום : 11/01/2017 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
10809-06-13
14/01/2015
בפני השופט:
שמואל טננבוים

- נגד -
תובעת:
ירדנה עפגין
עו"ד רותם עידן
עו"ד גיא רינטוביץ
נתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד משה אהרון
החלטה

 

1.זוהי תביעה להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה- 1995 (להלן – החוק), על דרך המיקרו טראומה .

 

2.ביום 19.2.13 דחה הנתבע את תביעת התובעת להכרה בפגיעות בכפות ידיה כפגיעה בעבודה. לטענת הנתבע לא הוכחו קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה. כן נקבע כי לא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובעת לבין הפגיעה בכפות ידיה וכי המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי אבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

 

מכאן התביעה שבפנינו.

 

העובדות

3.העובדות העולות מתצהירה של התובעת:

  • התובעת ילידת 1956 עובדת משנת 1979 ועד היום בחברת "אל-אופ" בע"מ, כאשר משנת 1979 ועד 1983 שימשה כפקידה בענף שכר, משנת 1983 ועד לערך חודש נובמבר 2000 עבדה כחשבת שכר, ומיום 23.11.00 ועד היום עובדת כמזכירת מינהל.

  • בכל התפקידים עבודת התובעת בוצעה במשרה מלאה 5 ימים בשבוע כ-9 שעות ביום בממוצע.

  • בשנות עבודתה הראשונות (עד לשנת 1981 לערך) עבודת התובעת הייתה כרוכה בכתיבה ידנית מרובה וממושכת.

  • עם כניסת המערכת הממוחשבת, ובתפקידה בענף השכר עבדה התובעת שעות רבות מתוך יום העבודה בהקלדה בשימוש בשתי כפות הידיים וביתרת הזמן הייתה עונה לטלפונים, בודקת תלושי שכר, משווה נתונים ובסופי החודש נדרשה אף לתיוקים.

  • במסגרת עבודתה כמזכירת מינהל עובדת התובעת שעות רבות (כ- 70% מיום העבודה) בהקלדה במחשב באמצעות שתי כפות הידיים ואף נדרשת לעשות שימוש קבוע בעכבר המחשב באמצעות יד ימין.

  • כמו כן במסגרת תפקיד זה נדרשת התובעת לדאוג לצרכי העובדים ובין היתר כוללת עבודתה ביקורים אצל העובדים במחלקה עצמה, שיחות טלפון וכו'.

  • התובעת אובחנה כמי שסובלת ממחלת ה- CTS דו צדדי.

     

     

    טענות הצדדים

    4.התובעת טוענת כי תנאי עבודתה כפי שתוארו על ידה בתצהירה ממלאים אחר התנאים המוכרים בפסיקה להכרה בפגיעה בעבודה מסוג "מיקרוטראומה", והיא מבקשת מבית הדין למנות מומחה רפואי אשר יפסוק בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתה לפגיעה בכפות ידיה.

     

    5. הנתבע כופר בכך שתנאי עבודתה של התובעת ממלאים אחר אחר התנאים להחלת תורת ה"מיקרוטראומה" בעניינה של התובעת. תמצית עמדתו של הנתבע היא כי התובעת ביצעה עבודה משרדית מגוונת שאיננה רציפה ואיננה מונוטונית בתנועות מוגדרות ועל כן לא התגבשה תשתית עובדתית העונה על תורת המיקרוטראומה.

     

     

    דיון והכרעה

    6.מיקרוטראומה הינה אינספור פגיעות זעירות ומאותרות בזמן שגרמו יחד לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח. (דב"ע מח/ 0 -77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).

     

    על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, כלל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מהפגיעות היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה.

     

    וכלשון בית הדין הארצי לעבודה:

    "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע". (דב"ע מח/ 0 – 77 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02).

     

     

    ובמקום אחר:

    "בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן (זמן העבודה)... לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את השני – יראו כתוצאה של הליך תחלואי – לא תאונה". (דב"ע מו/0-17 עמיצור אליעזר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ח 100).

     

     

    7.עוד נפסק כי התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל אסרף, פד"ע לה 463; דב"ע שן/0 -232 המוסד לביטוח לאומי נ' רבוס חסאן, פד"ע כג 31).

    כאשר טוען התובע לעילת המיקרוטראומה, בשלב הראשון נדרש בית הדין להכריע האם קיימת תשתית עובדתית מספקת לביצוע רצף של תנועות זהות חוזרות ונשנות דומות במהותן אחת לרעותה במהלך העבודה. ככל שהתשובה חיובית – ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין.

     

     

    מן הכלל אל הפרט

    8.בתצהיר עדותה הראשית ציינה התובעת, כי במהלך עבודתה בענף השכר עבדה כ- 5-6 שעות ביום בהקלדה, תוך שימוש בשתי כפות הידיים וכבתפקידה כמזכירת מינהל עיקר עבודתה, כ- 70% מיום העבודה, הייתה מול המחשב ובתוך כך הקלדה ושימוש בעכבר המחשב.

     

    9.בהודעתה בפני חוקר הנתבע (נ/3) נשאלה התובעת לגבי אופי עבודתה כמזכירת מינהל, והשיבה:

    "אני מזכירה של מינהל של כ 80 עובדים. אופי העבודה יושבת מול מחשב עובדת המחשב, מקלידה כל מיני הקלדות כמו כן מסתובבת בין העובדים מענה לעובדים טיפול של מזכירות".

     

     

    ובהמשך –

    "כל יום בבוקר תחילת עבודה פתיחת מחשב. עובדת לפי הבקשות במחשב. בודקת לוח זמנים של המינהל, מבצעת עבודות תיאומים של המנהל. מטפלת בעובדים במנהלים בכל מה שצריך. כל הזמן העבודה מול מחשב וביקור במחלקה אצל העובדים, טיפול בעובדים לפי הצרכים".

     

     

     

    כשנשאלה לגבי עבודתה כחשבת שכר, ציינה:

    "כחשבת שכר עבדתי במחלקת משכורות, עסקתי יום יום בעבודה שעה שעה דקה דקה בעבודה של הקלדת נתוני שכר למחשב של עובדי אל-אופן אני טיפלתי ב-500-600 עובדים".

     

     

     

    ובהמשך –

    " סדר יום עבודה כחשבת שכר כל יום הייתי מגיעה לעבודה מקבלת חומר בניירת ומקלידה את הנתונים למחשב".

     

     

     

    10.במענה לשאלה מדוע היא קושרת את מחלתה לעבודתה, השיבה התובעת:

    "התחלתי לעבוד בחברה בשנת 1979 ולאחר כ- 4 שנים לערך התחלתי להרגיש קצת עיקצוצים הירדמות ביד ימין אבל זה לא היה רציני, עם הזמן זה נעשה יותר, במשך 15-20 שנים האחרונות אני מרגישה ממש הרדמות ביד ימין במיוחד וביד שמאל פחות...

    אני מייחסת את הבעיה ביד ימין לעבודת ההקלדה במחשב, פעולת הקלדה עם יד ימין שהיא היד הדומיננטית שלי. את הבעיה ביד שמאל אני גם מייחסת להקלדה במחשב כי אני מקלידה בשיטה עיוורת גם ביד שמאל. עם יד ימין אני עובדת יותר בהקלדה מחזיקה בעכבר של המקלדת לכן הבעיה יותר ביד ימין" .

     

     

    11.לשאלה כמה שעות מתוך יום העבודה עסקה בעבודות הקלדה, השיבה:

    "כאשר עבדתי כחשבת שכר כל העבודה הייתה הקלדה של נתונים במחשב מתוך יום העבודה כל השעות היו מול מחשב הקלדה. תיוק היה לי חומר רק בסופי החודש. לציין שמשנת 1979 ועד 1981 בערך העבודה הייתה ידנית ועבדתי בכתיבת/ הזנת נתונים באופן ידני ... כמזכירת מינהל כל העבודה שלי על מחשב כך שמתוך יום העבודה מלבד הפסקת אוכל כל שעות העבודה מול מחשב... אני יושבת מול המחשב ואם נכנסים עובדים ושואלים משהו אני מפסיקה שומעת אותם ושוב חוזרת למחשב. אני כל הזמן בחדר שלי מול המחשב".

     

    כשהחוקר שב ושאל לאלו פעולות בעבודה היא נדרשת חוץ מעבודת הקלדה במחשב, השיבה התובעת:

    "חוץ מעבודה במחשב אני עוסקת בטיפול כמזכירה מה שקשור המינהל ואנשים".

     

    12.בחקירתה הנגדית טען כלפיה ב"כ המוסד כי בתור מזכירת מינהל מטפלת התובעת בעשרות עובדים ומשכך 95% מהעבודה לא הייתה קשורה בהקלדה אלא הייתה עבודה פיזית מול הגורמים האלה כולל ריצות וראיונות.

    בתגובה השיבה התובעת:

    "ממש לא. 70% מהעבודה שלי הייתה הקלדה. הכל התכתבויות וטיפול בעובדים ואני מורידה מהם את הנטל כל הזמן. מעקבים מטלות ומעקבים והכל בהתכתבויות ומארגנת מסיבות פרישה. אם אני מבקרת עובדים מדי פעם לתשומת לב ממש קצר ביותר. רוב העבודה זה הקלדה מול מחשב עם עכבר ולעיתים אני מרגישה את הלחץ שאני צריכה לשחרר את היד עד יעבור זעם ואני חוזרת להקליד " (עמ' 5 ש' 22- עמ' 6 ש' 2).

     

     

    13.ב"כ המוסד התעקש וחזר וטען כלפי התובעת, כי בין הקלדה להקלדה מבצעת התובעת תכנים של עבודה בין אם שיחות וטלפונים, כך שעבודת ההקלדה לא בוצעה ברצף. בתשובה ענתה התובעת:

    "גם הטלפונים זו עבודה ולפעמים תוך כדי שיחת טלפון, אני ממשיכה להקליד זה עבודה ומשימות מול המחשב. בלי המחשב אני לא יכולה לעבוד" (עמ' 6 ש' 3-8).

     

    14.גרסתה של התובעת נתמכה בעדותו של מר לוציאן בלומר, ראש מינהל טכנולגויות בחטיבת ההנדסה של אל –אופ ומי שהיה ממונה על התובעת. יצוין כי מר לוציאן זומן לעדות מטעם הנתבע.

     

    מר לוציאן עומת עם רישום של שיחה טלפונית שהתקיימה בינו לבין חוקר מטעם המוסד. ברישום זה ציין החוקר כי לוציאן מסר בטלפון שהתובעת משמשת כמזכירה במינהל ועוסקת בתיוק חומר – העד מסר בתגובה כי " התיוק הוא במחשב . אנחנו עובדים ללא נייר". באשר לעובדה כי צוין ברישום שמסר כי התובעת עוסקת בהקלדה 20% מתוך יום העבודה ולא ברציפות – עמד העד על כך, כי לא אמר דבר כזה וכי "התובעת מההתרשמות שלי בין שני שליש לשלושת רבעי מהזמן היא במחשב שאני לא מבין מאיפה המציאו את ה- 20%. זו המצאה". (עמ' 8 ש' 6-13).

     

    העד אישר כי ההקלדה אינה מבוצעת ברציפות כי אם מתפרסת על יום העבודה. וכי רוב העבודה אינה הקלדה של מסמכים ארוכים אלא טיפול מול אאוטלוק ויומן וכי כתיבת מכתבים תופסת חלק מועט יחסית מהזמן (שם ש' 15, 18-19).

     

    15.כשהתבקש לתאר את שגרת עבודתה של התובעת, השיב העד:

    "התפקידים שלה הם לעקוב אחרי תיקונים של שעות נוכחות של אנשים, היא מארגנת את הגיבושים של התחומים שזה כולל עשיית עבודה של התוכנית, מסכמת עם האחראי על הטיולים איפה ומתי שולחת לו תגובה והוא שולח לה תגובה. דברים כאלה עד שמסכמים היא צריכה להודיע לכל מינהל או התחום שהוא חלק מהמינהל שהגיבוש יהיה ביום זה וזה... היא גם נושאת ונותנת עם הספקים מבחוץ. מולי למשל היא מנהלת את היומן שזה משימה לא פשוטה, כי יש המון דיונים והתנגשויות ויש דחיות או אישורים של דיונים כאלה ואחרים". (עמ' 7 ש' 11-20).

     

     

    כשנשאל מה כוללת עבודת ניהול היומן, השיב:

    "היום כמובן עושים הכל במחשב והוא מתואם עם המחשבים האחרים דרך האאוטלוק. יש מספר דיונים כל יום אצלי ובאה בקשה לדיון ממישהו אחר, היא רואה את זה במחשב ... היא צריכה לדבר איתי אם לאשר או לא את הדיון ולדחות את הדיון הקיים... ".

     

     

    וכשנשאל מה עוד עושה התובעת במשך יום העבודה, ענה:

    "מחלקת משכורות. למשל מטפלת בכל מיני דברים שקשורים להולדת בן, נכד או לוויות ומסירת הודעות לעובדים, תיאום עם משאבי אנוש על מועד הלוויה או שבעה" (עמ' 7 ש' 22 – עמ' 8 ש' 3).

     

    16.באשר למועד הגשת התביעה נשאלה התובעת מדוע לא הגישה תביעתה לפני שנים כאשר מהתיעוד הרפואי עולה כי כבר בשנת 2009 סבלה מעיקצוץ עורפי ומהירדמות בידיים. התובעת הסבירה כי קודם ניגשה לטפל בבעיה המישור הרפואי וכי כלל לא היתה מודעת למישור המשפטי (עמ' 4 לפרוט' ש' 7-13).

     

    ב"כ המוסד המשיך ושאל האם העובדה שהתובעת החלה סובלת מהסימפטומים של המחלה ארבע שנים לאחר תחילת עבודתה ובכל זאת כל השנים לא קישרה זאת לעבודה אין בה להוביל למסקנה כי העבודה לא החמירה את המצב.

     

    בתגובה ענתה התובעת כי אפשרות התביעה לא עברה במוחה וכי המצב הלך והחמיר.

     

    17.כפי שעולה מעדויות התובעת ומר לוציאן, עסקה התובעת בחלק ניכר מיום העבודה בעבודות הקלדה בין אם בהקלדת מסמכים ובין אם בהקלדת נתונים, ניהול יומן, תיאום פגישות ומענה לפניות באמצעות המחשב.

     

    התרשמנו כי התובעת ולוציאן הגזימו מעט באחוז שייחסו לעבודות ההקלדה מתוך יום העבודה, זאת נוכח הפעולות הנוספות שנדרשה התובעת לבצע במסגרת יום העבודה, כגון: ביקורי עובדים, הכנת תוכניות לימי גיבוש, שיחות טלפון , טיפול בנושא כוח אדם הכולל ארגון מסיבות הולדת ומסיבות פרישה וכיו"ב.

     

    עם זאת שוכנענו כי התובעת עסקה בעבודות הקלדה כ- 50% מהזמן ביום עבודה ממוצע.

     

    18.אכן מתיעוד החומר הרפואי לא עולה כי התובעת קשרה בין הפגימה שבידיה לבין תנאי עבודתה, אלא שקיים שוני בין " אנמנזה שותקת" לבין "אנמנזה סותרת" ובענייננו בחומר הרפואי לא מצויה אנמנזה שיש בה כדי לסתור את גרסתה של התובעת .

     

    19.באשר לעובדה כי העבודה מול המחשב כללה גם הזנת נתונים, גם הקלדות מסמכים וגם ניהול יומן , הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, אין צורך שהתנועות יהיו זהות אלא "זהות במהותן" כמו כן נקבע בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל 465/07 יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי מיום 30.12.07; עב"ל 2400-10-11 שושנה זוהר נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 12.12.12; עב"ל 50913-11-11 אלמליח נ' המל"ל, מיום 12.3.13).

     

    סיכום

    20.בהתחשב בכך שגרסתה העובדתית של התובעת באשר לאופי עבודתה לא נסתרה, והגם שאין מדובר בעבודת הקלדה מסורתית, אנו סבורים כי יש למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי עבודתה של התובעת לבין הפגימות מהן היא סובלת בכפות ידיה.

     

    במסגרת חוות דעתו יתבקש המומחה להתייחס, בין היתר, לעובדה כי הסימפטומים למחלה הופיעו אצל התובעת 4 שנים לאחר תחילת עבודתה כשבשנים הראשונות לעבודה, כפי שתואר לעיל, בוצעה העבודה באופן ידני.

     

    21.החלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

     

    ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ה, (14 ינואר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

     

     

     

    תמונה 3

     

     

    תמונה 2

    מר יהודה פינקלשטיין

    נציג ציבור (מעסיקים)

     

    שמואל טננבוים, שופט

    סגן נשיא

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ