ב"ל 10622-11-13 פטל נ' המוסד לביטוח לאומי

1.מנשה פטל (להלן – התובע) הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכיר בירידה בשמיעה ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה.

2.משדחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק –

"1. עפ"י האמור בסעיף 84א(א) לחוק הביטוח הלאומי, תנאי ראשוני להכרה בירידה בשמיעה כפגיעה בעבודה הוא, שהירידה בשמיעה נגרמה עקב חשיפה לרעש. מעיון בבדיקות השמיעה, בחומר הרפואי ובהתייעצות רפואית נמצא, כי הליקוי בשמיעתך איננו תוצאה של חשיפה לרעש.

 2. תנאי נוסף שנקבע בסעיף 84א(א)(1) לחוק הביטוח הלאומי הוא, שהמבוטח נחשף בעבודתו לרעש מתמשך או התקפי, העולה על המותר לפי סעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל – 1970, וההוראות שלפיו.

בבדיקות שערכנו נמצא, כי לא נחשפת בעבודתך לרעש העולה על המותר עפ"י ההוראות הנ"ל", הגיש הוא תביעה לבית הדין.

3.בתיק זה העידו, מטעם התביעה - התובע בעצמו, מרקו שקורי, אריה אבני וחיים טיינר ומטעם הנתבע - אסתר בירנשטוק ועמי אדר.

4.מתצהיר התובע עולות העובדות כלהלן – 

א.התובע עובד בבית הזיקוק באשדוד (להלן – המפעל).

ב.משנת 1980 עד שנת 1994 הועסק התובע כמכשירן ועם כניסתו לתפקיד, בוצעה לו בדיקת שמיעה. המכשירן מסתובב באזורים שונים ברחבי המפעל לצורך בדיקת מכשירים וטיפול בתקלות.

ג.משנת 1994 עד שנת 2008 הועסק התובע כמהנדס מכשור ובקרה ובמסגרת תפקיד זה היה אחראי על צוות מכשירנים ונדרש להיות נוכח פיזית בשטח.

ד.בשנת 2008 מונה התובע לתפקיד מנהל מחלקת מכשור ובקרה. במסגרת תפקיד זה נדרש התובע לצאת לשטח בכל אירוע חריג ובכל מקרה של תקלה במדחסים או במערכות מורכבות אשר דורשות פיקוח של מנהל בכיר.

ה.במהלך כל שנות עבודתו במפעל, נערכו בדיקות שמיעה שנתיות לעובדים.

ו.עיון בתוצאות בדיקות השמיעה השנתיות שנערכו לתובע מעלה כי התובע נפגע בשמיעתו וסובל מירידה בשמיעה מעל 60 דציבל מיום כניסתו לעבודה. בעקבות הירידה בשמיעה נאלץ התובע להשתמש בשני מכשירי שמיעה.