יעקב גד נ' המוסד לבטוח לאומי

1.בתיק זה יש להכריע בנוגע לקיומה של פגיעה בידיו של התובע כתוצאה מעבודתו. בהחלטה מיום 12.12.16 מונה האורטופד דר' קריגר יובל, כמומחה מטעם בית הדין וזאת לאחר הסכמת הצדדים למינוי מומחה.

2.למומחה הועברו עובדות מוסכמות בנוגע לעבודת המומחה וכן הסכמה "מצבו הרפואי של התובע כעולה מהתיעוד הרפואי שבתיק." (סעיף ה לעובדות מוסכמות).

3.המומחה נתבקש להשיב לשאלות:

א.מהו הליקוי בידיו של התובע כפי שעולה מהחומר הרפואי שלפניך?

ב.האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע, כפי שתוארה לעיל, לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב עבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, אנא השב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ד.ככל שהשבת בחיוב לשאלה הקודמת בחיוב - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4.ביום 29.01.17 כתב המומחה את חוות דעתו על פיה:

א.מהחומר הרפואי שנשלח לעיוני עולה כי בידיו סובל התובע מתסמונת התעלה הקרפלית דו צדדית.

ב.כן. לדעתי ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין תסמונת התעלה הקרפלית ממנה הוא סובל. הסבירות לקיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע, כפי שתוארה בהחלטתו של כבוד בית הדין תוך ציון העובדה כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית המאמצת את כפות הידיים, ובין הליקוי ממנו הוא סובל עולה על הסבירות כי קשר כזה לא קיים.

נוסף על כך, על פי הנחיות המקצועיות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי כפי שבאות לידי ביטוי בחוזר המוסד (חוזר נפגעי עבודה 1412 מיום 3.2.05) תסמונת התעלה הקרפלית מוכרת כתופעה אופיינית אצל העוסקים בעבודות בהן קיימות תנועות חוזרות ונשנות של הידיים והאצבעות פעמים רבות ביום, אשר מתקיימות בעבודתו של התובע על פי העובדות במוסכמות המצוינות בהחלטת בית הדין.