פסק דין
בקשה לאשור תובענה ייצוגית שעניינה נזק שנגרם, לכאורה, מאכילת מוצרים של המשיבות (להלן גם"מעדנות").
1.ביום 25.1.09 הורידה מעדנות מן המדפים בחנויות מוצרים שונים שהיא מייצרת. לפי הודעותיה עשתה כן לצורך בדיקה, לאחר שנמצאו חיידקי ליסטריה במוצרי חברת "קפוא זן" שמיוצרים אף הם במפעל של מעדנות.
התובענה עוסקת בעוגמת הנפש שנגרמה לרוכשי המוצרים שהורדו מן המדף, שצרכו אותם מוצרים, בשל הפחד מפני הסיכונים הבריאותיים שבמוצרים, וכן בפגיעה באוטונומיה של הרצון שנגרמה להם כתוצאה מהפרת חובותיה של מעדנות.
הצדדים הסכימו כי בקשת האישור תוכרע ללא חקירת המצהירים (עמ' 17 בפרוטוקול מיום 29.6.2010), והמבקשים נמנעו גם מחקירת מומחה מעדנות, שחוות דעתו תמכה בכתב התגובה מטעמה.
לכתחילה הוגשה התביעה גם נגד מר יעקב יערי, אשר שמש בזמנים הרלוונטיים לתובענה מנכ"ל מעדנות, אולם התביעה נגדו נמחקה בהסכמת הצדדים (שורה 5 לפרוטוקול מיום 1.10.2009).
2.המבקשת 1 (להלן "המבקשת"), היתה בחודש התשיעי להריונה בעת שאכלה ביום 25.1.09 מיני בורקס מתוצרת מעדנות. לטענתה, סמוך לאחר מכן החלה לסבול כאבי בטן, ונזקקה לבדיקות רפואיות שחייבו אותה במנוחה עקבVIRAL INFECTIONS UNS (כלומר זיהום ויראלי ממקור בלתי ידוע). המבקשים 2-3 טענו כי פרסומי מעדנות בדבר הורדת המוצרים גרמו להם לחשש שמא לקו במחלה קשה.
קבוצת התובעים הוגדרה כ"כל מי שרכש בישראל, במשך תקופה, את מוצרי החברהשנמכרו בישראל כמזון בריא ומזין לכלל האוכלוסייה" (סעיף 7 בבקשת האישור). המבקשים הבהירו כי "בשלב זה אין מקום להיכנס לנתונים לגבי גודלה של הקבוצה, ומספר המוצרים נשוא התביעה שנמכרו על – ידי מעדנות", הואיל ומעדנות הנה אחת מן החברות המובילות בתחום המאפים הקפואים, מדובר במוצרים שנמכרו ברשתות שיווק רבות ועל כן, לשיטת המבקשים, יש להניח כי מדובר בקבוצה המצדיקה הגשת תובענה ייצוגית (סעיף 68 בסיכומים).
3.המבקשים טענו כי מעדנות התרשלה; הטעתה את צבור הלקוחות לחשוב שהמוצרים שייצרה בטוחים ובריאים; פעלה בחוסר תום לב; הפרה את חובת הגילוי שבחוק הגנת הצרכן, תשמ"א – 1981 (להלן "חוק הגנת הצרכן"); הפרה חוזה בלתי כתוב שלפיו התחייבה לספק ללקוחותיה "מוצר בריא"; בצעה עוולה לפי חוק האחריות למוצרים פגומים, תש"מ – 1980; ופעלה בניגוד לאמור בתקנות ובאמנות בינלאומיות.
לטענת המבקשים, אם היתה מעדנות מחזיקה את המוצר לתקופה בת 30 יום, בטרם ששווקה אותו ללקוחותיה, לא היה צורך באיסוף המוצרים; העובדה שאיש מן הלקוחות לא חלה במחלת הליסטריוזיס אין בה כדי להעיד על התנהלות תקינה; המבקשים ויתרו על חקירת המצהירים כיוון שהעובדות הנוגעות לאיסוף המוצרים אינן שנויות במחלוקת; ולבסוף – אין ממש בהיצמדות לפן הרפואי שבבקשה, שכן צבור הצרכנים נפגע דווקא מהתנהלות מעדנות.
הסעדים שנתבקשו: להשיב לכל אחד מחברי הקבוצה סכום בסך 100 ₪ בגין רכישת מוצרי מעדנות; פיצוי בסכום של 900 ₪ לכל תובע בגין פגיעה באוטונומיה של הרצון ועגמת הנפש; פיצוי בסכום של 1,000 ₪ לכל תובע בגין פגיעה בזכות הצרכן להחליט "מה יכניסו לפיהם וגופם וממה יימנעו"; ופיצוי עונשי בסכום של 1,000,000 ₪.
לבקשה צורפו תצהירי המבקשים, אך לא צורפה חוות דעת מומחה.
4.לתשובת מעדנות לבקשת האישור צורפה חוות דעת מטעם ד"ר רוני שפירא, מומחה לביוכימיה ומדעי המזון והתזונה, שהתמחה בחיידק הליסטריה (להלן "חוות הדעת").
לטענת מעדנות, למרות שאינה חייבת בבדיקת מוצרי בצק קפואים לגילוי חיידק הליסטריה, היא ערכה בדיקות תקופתיות כלליות להמצאות חיידקים במוצרים, ומשגילתה חשש להימצאות חיידקי ליסטריה בחלק קטן מן המוצרים, החליטה לאספם למרות שלא נשקפה סכנה לאיש, ולא היה צורך בריאותי באיסוף המוצרים. כן נטען כי איש מן הצרכנים לא התלונן כי לקה בליסטריוזיס; כי כל מזון שמקורו מהחי או הצומח עלול להיות נגוע בליסטריה ולא ניתן להימנע מכך גם בתנאי הגיהות הטובים ביותר; כי אין בסיס לטענה בדבר פגיעה באוטונומיה של הרצון; כי למבקשים אין עילה אישית, שכן כעולה מתצהיריהם הם כלל לא אכלו את המוצרים; כי התביעה נעדרת בסיס מדעי – רפואי ומשפטי; כי הקבוצה אינה מוגדרת ואינה מעוררת שאלות משותפות לכלל חברי הקבוצה; כי הנזקים הנטענים אינם מקנים זכות לסעד; וכי השבה כספית אינה אפשרית במקרה דנן.
מעדנות הוסיפה כי על פי מדיניות האיסוף שהכתיבה, הלקוחות קבלו זיכוי ולא חויבו בהשבת המוצר.
מעדנות הדגישה כי אין חוות דעת מומחה שתתמוך בטענות המבקשים, וכי מהחלטתם לוותר על חקירת המצהירים והמומחה עולה שהם מסכימים לתוכן התצהירים וחוות הדעת; ולבסוף – כי התעקשות המבקשים לנהל את ההליך, למרות הפגמים שבבקשת האישור, מחייבת פסיקת הוצאות לדוגמא.
5.להשלמת התמונה יצוין כי הבקשה לאישור התובענה שלפני נדונה יחד עם שתי בקשות נוספות שעסקו בהורדת מוצרי מעדנות מן המדפים, הגם שבכל אחת מהן נטען לעילה שונה:
התביעה בת"צ 17385-02-09 (להלן "תביעת ענתבי") עסקה בדרישת המבקשת כי מעדנות תפצה אותה בגין מוצרים שרכשה במקום זיכוי שהסכימה מעדנות לתת. לאחר שנתקבלה תגובת מעדנות, ולאחר שהמבקשת הגישה תשובתה ונתקיימו מספר דיונים, הסתלקה המבקשת מן הבקשה.