בתביעה לביטול הסכם מה הם הקריטריונים לבדוק האם יש בו קיפוח קיצוני

בפנינו ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי ת"א (להלן: בי"ד קמא) מיום ז' בכסלו תש"פ (5.12.19), הדוחה את תביעת האישה לבטל את הסכם הגירושין שבין הצדדים שנחתם ביום י"ג בתמוז תשע"ב (3.7.12). ההסכם נכתב בכתב יד המערערת, וקיבל תוקף של פסק דין בתאריך כ"ז בתמוז תשע"ב (17.7.12).

האמת ניתנת להיאמר כי המערערת הכבירה טענות חוזרות ונשנות בחינת "עשות ספרים אין קץ", ומרוב "תבן" אי אפשר היה למצוא את "הבר". בדיון שבפנינו הצליח בא כוח האישה לתמצת את טענותיה בקצרה ובצורה ברורה.

א. האישה הייתה מצויה תחת אלימות קשה וההסכם נחתם תחת לחץ ובאונס.

ב. האישה חתמה על הסכם שבו היא יצאה בעור שיניה עם פרוטות כאשר הבעל קיבל את כל הרכוש.

מנגד הבעל טען:

א. לא הייתה כל אלימות או לחץ.

ב. ההסכם הוא שוויוני והאישה לא קופחה בהסכם הגירושין שבו חולקו הזכויות והחובות בין הצדדים בצורה שווה.

בית הדין האזורי בהחלטתו קובע:

א. ביחס לטענת הכפייה: לאחר העיון בעדויות והחומר שבתיק לא הוכחה אלימות של הבעל כלפי אשתו, לפחות לא כזו שיש בה בכדי קביעה שהאישה הייתה תחת לחץ כל כך קשה, שגרם לה להסכים לצאת בערום וחוסר כול מן הנישואין. בפרט שהמדובר באישה בעלת מעמד ועמדה המייצגת את עצמה ללא מורא מבעלה.

ב. ביחס לטענת הקיפוח כתב בית הדין: לנוכח זאת בית הדין נוטה לקבל את גרסת הבעל לשעבר שההסכם היה סביר במובן זה שהסכום שנקבע בו בתוספת כיסוי החובות, בלי לקבוע היקפם המדויק, מהווה תמורה עבור מחצית דירה.

בית הדין גם מעיר שהעובדה שנקבעה תמורה מסוימת ולא מבוטלת של 295,000 ש"ח במפורש בהסכם, מעידה על חישוב שעמד מאחורי הדברים, סכום מעין זה ובדיוק כזה אינו נקבע ללא סיבה. אם הייתה כפיה מוחלטת וקיפוח יכול היה הבעל לשעבר גם להכתיב הסכם ללא תמורה כלל או תמורה סמלית.

דיון והכרעה

בית דיננו אכן מקבל את התרשמותו של בית הדין קמא, שלא הוכחה אלימות קיצונית כנגד האישה. ובית דיננו שלא מקבל את העדים ולא מתרשם ארוכות מן הצדדים לא יחלוק על בית הדין קמא בעובדות שנדונו בפניו.

אשר על כן אין אנו מתערבים בהחלטת בית הדין קמא שקבע כי לא הוכחה טענת הכפייה.

אולם ביחס להסכם הגירושין עצמו יש לדון, ונבהיר דברינו:

הצדדים נישאו בתאריך ג' בתמוז תשנ"ו (20.6.96), והתגרשו כדמו"י בתאריך א' באלול תשע"ב (19.8.12), אולם התברר כי הצדדים המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת במשך כשלוש שנים לאחר הגירושין, ואשר על כן בתאריך ט"ז בשבט תשע"ט (22.1.19) סודר גט נוסף בין הצדדים.

הסכם הגירושין הנ"ל מכיל 3 עמודים, וכאמור נכתב בכתב יד המערערת. לצורך נידונינו, נצטט מספר קטעים רלוונטיים מהסכם הגירושין הנ"ל:

"הדירה שנמצאת ברחוב ש', תעבור במלואה לידי הבעל [ב'].