בש"פ 9841/16

1. לפניי בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב 2 ב-90 ימים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), מיום 27.12.2016, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 24984-07-15, בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

כתב האישום

2. ביום 13.7.2015, הוגש נגד המשיבים ו-16 נאשמים נוספים כתב אישום רחב היקף, במסגרת פרשה שזכתה לכינוי "פרשה 512". כתב האישום, אשר תוקן ביום 29.6.2016, וכן ביום 13.11.2016, חובק שלושה עשר אישומים, שעניינם בעבירות חמורות שבוצעו במסגרת ארגון פשיעה בינלאומי. בכלל זה, מיוחסות למשיבים עבירות של ניהול ארגון פשיעה; סיוע לרצח; ועבירות סמים במסגרת ארגון פשיעה. פרטי כתב האישום, המחזיק כ-70 עמודים, פורטו באריכות בהחלטת בית משפט זה מיום 18.7.2016 (בש"פ 5276/16 מפי השופט צ' זילברטל).

הליכי המעצר

3. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד המשיבים, הגישה המבקשת בקשה להורות על מעצרם, עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. הדיון בבקשה נדחה מעת לעת נוכח היקף חומר החקירה ובעיות ייצוג שונות של חלק מהנאשמים בפרשה. משחלפו תשעה חודשים מיום תחילת מעצרו של המשיב 2, וטרם התקבלה החלטה בבקשה האמורה, האריך בית משפט זה את מעצרו, בהסכמתו, בארבעים וחמישה ימים (בש"פ 2865/16 מפי השופט מ' מזוז).

4. בהחלטה מיום 2.5.2016, קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב 2 שימש כמנהל בארגון פשיעה. יחד עם זאת, נקבע כי ביחס לשאר האישומים המיוחסים למשיב 2, קיימת חולשה ראייתית. לאור זאת, ובהתחשב בחלוף הזמן ממועד ביצוע העבירות המיוחסות למשיב 2, כמו גם בפרק הזמן הארוך בו צפוי להתנהל התיק העיקרי, נקבע כי יש מקום לעצור את המשיב 2 בפיקוח אלקטרוני, וכך גם לגבי נאשמים נוספים בפרשה. ביום 11.5.2016, דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המדינה להורות על הגשת תסקיר מעצר שיבחן את התאמת הנאשמים למעצר כאמור, ובמסגרת דיון שהתקיים ביום 15.5.2016, אישר בית המשפט המחוזי את המפקחים שהוצעו בעניינו של המשיב 2 ושל שני נאשמים נוספים (להלן: השלושה), והורה על מעצרם בפיקוח אלקטרוני.

5. המדינה הגישה ערר על החלטות בית המשפט המחוזי מיום 2.5.2016 ומיום 15.5.2016 (בש"פ 3925/16), וכן הוגשה בקשה להארכת מעצר שנייה בעניינם של המשיבים ושל נאשמים נוספים בפרשה (בש"פ 4078/16). בהחלטה מיום 23.5.2016 (השופטת ע' ברון), הורה בית משפט זה על הגשת תסקירי מעצר בעניינם של השלושה, ועל החזרת ההליך לבית המשפט המחוזי. בתסקיר שהוגש בעניינו של המשיב 2, נמנע שירות המבחן מהמלצה על שחרורו לחלופת מעצר או על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, וכך גם בעניינם של שני הנאשמים האחרים. חרף האמור, דבק בית המשפט המחוזי בהחלטתו הקודמת, והורה, בהחלטה מיום 30.5.2016, על מעצרם של השלושה בתנאי פיקוח אלקטרוני.

6. על החלטה זו של בית המשפט המחוזי הגישה המדינה ערר, אשר התקבל בעניינו של המשיב 2 בלבד (בש"פ 5273/16). בית משפט זה קבע (השופט צ' זילברטל), כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית באשר למיוחס למשיב 2 בחלק מהאישומים בכתב האישום המתוקן, בגדרם מיוחסות למשיב 2, בין היתר, עבירות של ניהול ארגון פשיעה וסיוע לרצח. נוכח זאת, ובהתחשב בעוצמתן של עילות המעצר שעניינן מסוכנות; חשש להימלטות מאימת הדין וחשש לשיבוש מהלכי משפט, הורה בית משפט זה על מעצרו של המשיב 2 עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. כמו כן, נעתר בית המשפט לבקשת המדינה להארכת מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים נוספים, בקבעו כי אין בעובדה לפיה משפטו צפוי להימשך זמן רב למדי, "לעת הזו, כדי להטות את הכף לטובת מעצרו בפיקוח אלקטרוני".

7. משחלפו 90 ימים נוספים, ומשפטו של המשיב 2 טרם הסתיים, הגישה המבקשת בקשה שלישית להארכת מעצרו (בש"פ 6997/16). ביום 22.9.2016, לאחר דיון שהתקיים במעמד הצדדים, נענה בית משפט זה (השופט צ' זילברטל) לבקשת המדינה, בקבעו כי "התחזית בעניינו של המשיב אינה מעודדת מבחינת הערכת מועד סיומו, וזאת, בין היתר, נוכח מורכבות התיק וריבוי הנאשמים בפרשה. אך בצד זאת, מדובר במי שמיוחסת לו פעילות עבריינית שמעידה על מסוכנות לא מבוטלת ומתקיימות בעניינו עילות מעצר נוספות". בהמשך לכך, ציין השופט צ' זילברטל כי "בהתחשב בכך שההחלטה בערר המדינה ניתנה לפני כחודשיים, על פני הדברים לא מצאתי שיש בחלוף הזמן כדי להביא לשינוי", והורה על מעצרו של המשיב 2 בתשעים ימים נוספים, החל מיום 28.9.2016.