אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 966/16, מוחמד זידאן נ' מדינת ישראל

בש"פ 966/16, מוחמד זידאן נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 29/02/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
966-16
28/02/2016
בפני השופטת:
ע' ברון

- נגד -
העורר:
מוחמד זידאן
עו"ד יוסף סמארה
עו"ד גסאן סג'ראוי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פרג'ון
החלטה

 

  1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט א' קולה) מיום 2.2.2016 ב-מ"ת 61820-10-15 שבמסגרתה נדחתה בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו, כך שיותר לו להשתחרר ממעצרו בתנאי איזוק אלקטרוני, להעתיק את מקום מעצר הבית שבו הוא שוהה מכפר כעביה לכפר מנדא בביתו, ולהתיר לו לצאת את מעצר הבית לצורך יציאה לעבודה.

 

הרקע לערר

 

  1. כנגד העורר ו-14 נאשמים אחרים הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת. לעורר מיוחסות עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות (מקרים רבים מאוד) – עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות (מקרים רבים) – עבירה לפי סעיף 420 בנסיבות 418 סיפא לחוק העונשין; קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (מקרים רבים) – עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; מרמה (מקרים רבים) - עבירה לפי סעיף 220(1), (4) ו-(5) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961; קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; שיבוש  מהלכי משפט – עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין; בידוי ראיה – עבירה לפי סעיף 238 לחוק העונשין; והלבנת הון – עבירה לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון התש"ס – 2000. כעולה מכתב האישום, העורר ביחד עם בניו מר טאהא זידאן ומהראן זידאן (להלן:הבנים), קשרו קשר ביחד עם מר ישראל תמיר (להלן: תמיר), מי ששימש כמנהל חשבונות של הנאשמים הנוספים בכתב האישום ובעניינו הוגש כתב אישום נפרד, להונות את המוסד לביטוח לאומי (להלן: המל"ל) לשם קבלת גמלאות על ידי מי שאינו זכאי להן. לעורר יוחסו גם עבירות של הונאת מס הכנסה בדרך של דיווחים כוזבים וביצוע פעולות הסתרה שונות ברכוש שהושג במהלך מימוש הקשר האסור.

 

           על פי עובדות כתב האישום, העורר והבנים הם קבלני כוח אדם בחקלאות ומספקים עובדים שונים לחקלאות באזור; ותמיר הוא מנהל החשבונות, המספק שירותי הנהלת חשבונות למעסיקים שונים, וביניהם גם כאלו שלהם סיפקו העורר והבנים עובדים. תמיר, כך כנטען, עסק בזיוף תלושי שכר, מכתבי פיטורין, אישורי העסקה ומסמכים נוספים, שסייעו לתובעים שונים (להלן: התובעים) להגיש תביעות כזב כנגד המל"ל ובדרך זו להונות את המל"ל. העורר והבנים היו מעבירים לתמיר, כך נטען, רשימות של אנשים שונים, ובהתאם לפרטים שקיבל לידיו היה תמיר מכין את המסמכים המזויפים ואלו היו נמכרים לתובעים. תמיר היה רושם, דרך כלל, את פרטיהם של אותם אנשים שרכשו את המסמכים המזויפים בספרי החשבונות של המעסיקים – לקוחותיו (נאשמים 14-4 בכתב האישום) וכן בספריהם של מעסיקים נוספים. המעסיקים היו מעבירים למל"ל, בהתאם להוראות תמיר, את חלק המעביד בביטוח הלאומי, וכך גם באשר למס הכנסה. בדרך זו, הגדילו אותם מעסיקים באופן מלאכותי את הוצאותיהם ובכך הקטינו את חיובם במס בגין רווחיהם. תמורת כל מסמך מזויף גבו העורר והבנים סך של 350 ₪, כאשר מתוך סכום זה העבירו לתמיר סך של 200 ₪ וביתרת הסכום התחלקו ביניהם. העורר והבנים קיבלו בסך הכל 2,821,700 ₪, מתוך סכום זה הם העבירו לתמיר סך של 1,700,000 ₪ והיתרה בסך של 1,100,000 ₪ נותרה ברשותם (לפי חלוקה שפורטה בנספחים לכתב האישום). כתב האישום מייחס אפוא לעורר קשירת קשר בצוותא חדא, והכל כאמור בכוונה להונות את המל"ל ומס הכנסה. בנוסף מיוחסת לעורר עבירת איומים בכך שאיים על חוקר מס הכנסה בשם נאזיר, שעה שאמר לו כי כשיצא (העורר) ממעצרו "יטפל בו בדרכים שלו".

 

           להשלמת התמונה ייאמר, כי כנגד יתר הנאשמים (מלבד העורר והבנים) לא הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים וכי המשיבה הסכימה שתמיר ייעצר בפיקוח אלקטרוני בדירת מגורים של חבריו.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום נגד העורר, הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים נגדו. בא-כוחו הקודם של העורר הסכים כי קיימות ראיות לכאורה כנגד העורר וכי קיימת עילת מעצר. בעניינו של העורר הוגש תסקיר מעצר שבו נבחנו אשת העורר וכן שני חבריו, המתגוררים כולם בכפר מנדא, מקום מגוריו. בתסקיר העריך שירות המבחן כי רמת הסיכון הנשקפת מהעורר להישנות מעשים דומים היא בינונית. כן נאמר בתסקיר כי המפקחים שנבחנו מתקשים להבין את חומרת המעשים שבגינם הואשם העורר ואינם מהווים גורמים סמכותיים המסוגלים להציב לעורר גבולות ברורים. בנסיבות אלו, קבע שירות המבחן כי אין בחלופה המוצעת כדי להפחית את החשש להישנות מעשים דומים על ידי העורר. בהסכמת הצדדים, הופנה העורר בשנית לשירות המבחן על מנת שיבחן חלופת מעצר המרוחקת מכפר מנדא. בתסקיר המשלים שהוגש נבחנו מספר חלופות וביניהן חלופה בכפר כעביה בביתו של מר לוטפי מוחמד סלאמה ובפיקוחו, וכן בפיקוח לסירוגין של מר עיסא סאלח כעביה, מר מוחמד כעביה ומר כארם לוטפי (להלן: המפקחים). שירות המבחן בדק ומצא כי יש בחלופה המוצעת כמו גם במפקחים המוצעים כדי להפחית את המסוכנות הנשקפת מהעורר.

 

           ביום 22.12.2015, לאחר שחקר את המפקחים שנבחנו בתסקיר המשלים, בית המשפט קבע כי בחלופה המוצעת בכפר כעביה יש כדי להשיג את תכלית המעצר, וכי המפקחים הם אנשים נורמטיבים ואחראים המסוגלים לפקח על העורר. משכך, ראה בית המשפט להורות על מעצרו של העורר בתנאי פיקוח אלקטרוני בביתו של מר לוטפי מוחמד סלאמה בכפר כעביה בתנאי מעצר בית בפיקוח שלו ושל עוד שלושה מפקחים נוספים לסירוגין (מר עיסא סאלח כעביה, מר מוחמד כעביה ומר כארם לוטפי). להבטחת תנאי השחרור, הורה בית המשפט לכל אחד מהמפקחים לחתום על ערבות עצמית בסך של 50,000 ₪; ולעורר עצמו הורה להפקיד סך במזומן של 25,000 ₪ ולחתום על התחייבות עצמית בסך של 50,000 ₪. כן ניתן כנגד העורר צו עיכוב יציאה מן הארץ והוא נדרש להפקיד את דרכונו. בנוסף, נאסר על העורר ליצור קשר במישרין או בעקיפין עם מי מהנאשמים האחרים; לרבות עם עדי התביעה שברשימת העדים שבתיק; וכן עם כל המעורבים כמפורט בנספחים לכתב האישום. כנגד העורר ניתן צו פיקוח למשך שישה חודשים, וכן צוין כי הוא ילווה על ידי אחד מהמפקחים לשיחות בשירות המבחן בהתאם לשעות שייקבעו על ידי שירות המבחן.

 

           עם מתן ההחלטה ביקש בא-כוח העורר חלון התאווררות מאחר שהעורר סובל ממחלת הסוכרת, וביקש לאפשר לו לגשת למרפאה לקבל זריקת אינסולין. בית המשפט דחה את הבקשה למתן שעות התאווררות; אולם באשר לבקשה ליציאה לצורך קבלת זריקות אינסולין, נקבע כי בכפוף להמצאת אישור רפואי, יוכל העורר לצאת בהודעה מראש לקופת החולים בכפר כעביה בליווי אחד המפקחים.

 

  1. בחלוף חודש ושבוע ימים, הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 22.12.2015, כאשר בינתיים הוחלף ייצוגו. בבקשה זו עתר העורר לכך שיבוטל תנאי האיזוק האלקטרוני ושיותר לו להעתיק את מקום מעצר הבית לביתו שבכפר מנדא, וזאת תחת המפקחים שאושרו זה מכבר על ידי בית המשפט. כן ביקש העורר להתיר לו לצאת לעבוד בעסקו החל מהשעה 6:00 ועד 18:00, ולחלופין לצאת לעבוד בעסקו של מר לוטפי. בבקשה לעיון חוזר נטען כי כתוצאה ממחלת הסוכרת שממנה הוא סובל, התפתחה אלרגיה ברגלו של העורר במקום הצמדת האזיק, וכי משום כך יש להורות על ביטול התנאי של פיקוח באיזוק אלקטרוני. כן נטען כי לנוכח חלוף הזמן, וכן מפאת מצבו הכלכלי הקשה של העורר, יש לאפשר לו לצאת לעבודה. עוד הוסיף העורר וטען כי אין כל חשש לשיבוש הליכי משפט בעניינו, וזאת מאחר שממילא הוא לא יוכל להשפיע על העדים בתיק. בבקשתו הפנה העורר למסמכים רפואיים שונים וכן הפנה לכך שבתיקו האישי במס הכנסה לא נמצא רבב.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ