בש"פ 8520/15 ואח' מדינת ישראל נ' אנדרו בשיתי ואח'

1. לפניי שלוש בקשות להארכת מעצר ראשונה מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). במסגרת בש"פ 8520/15, המבקשת (להלן: המדינה) מבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בתיק זה ב-150 ימים נוספים החל מיום 23.12.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 47872-03-15 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו; בגדר בש"פ 8523/15, המדינה מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים בתיק זה ב-150 ימים נוספים החל מיום 23.12.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 47762-03-15 בבית המשפט המחוזי בירושלים; ובמסגרת בש"פ 8596/15 המדינה מבקשת להאריך את מעצרם של המשיבים בתיק זה ב-150 ימים נוספים החל מיום 22.12.2015, או עד למתן פסק דין בת"פ 45183-03-15 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הכול לפי המוקדם.

           הדיון בשלושת הבקשות נשמע במאוחד, שכן הן נוגעות כולן למסכת עובדתית אחת (אף שהוגשו בעניינה שלושה כתבי אישום נפרדים).

כתבי האישום

2. על עובדות כתבי האישום נגד המשיבים בבקשות שלפניי (להלן: המשיבים) עמדתי בהרחבה בהחלטתי בבש"פ 8389/15 מיום 27.12.2015. בקצירת האומר, נגד המשיבים שלפניי הוגשו שלושה כתבי אישום, המייחסים להם מעורבות בתוכנית עבריינית רחבת היקף לביצוע שורת עבירות כלכליות. על פי הנטען בכתבי האישום, המשיבים רכשו חברות שונות ורשמו אותן על שמם של אחרים, תוך שהם משווים להן כסות של התנהלות לגיטימית (להלן: חברות הקש). באמצעות חברות הקש וחשבונות בנק שנפתחו להן, המשיבים הפיקו חשבוניות מס פיקטיביות והפיצו אותן לגורמים חיצוניים בתמורה לתשלום עמלה. על פי המתואר, פעילות המשיבים נעשתה תוך התארגנות שיטתית ומתוחכמת ותוך חלוקת תפקידים ברורה, כאשר לכל אחד מהם תחום אחריות משלו. בכתבי האישום נטען כי במסגרת הקשר הרוויחו המשיבים סכום של כ-30.5 מיליון ש"ח, אשר התחלק ביניהם; הם הלבינו הון בסך כולל של לפחות 140 מיליון ₪; והתחמקו בעצמם וסייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס הכנסה ומס ערך מוסף – כאשר ביחס למשיבים בבש"פ 8523/15 נטען כי מדובר בסכומים אשר עלו כדי 600 מיליון ש"ח, ואילו ביחס למשיבים בבש"פ 8520/15 ובבש"פ 8596/15 נטען כי מדובר בהיקף של כ-400 מיליון ש"ח.

3. בגין מעשיהם במסגרת הקשר, יוחסו לכל המשיבים בכתבי האישום עבירות שונות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961; ולפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000. כמו כן, יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); קבלת דבר במרמה, לפי סעיף 415 לחוק העונשין; ורישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין. נוסף על עבירות אלה, יוחסה למשיב 1 בבש"פ 8523/15 (להלן: אוסאמה) עבירה של זיוף, לפי סעיף 418 לחוק העונשין; לו ולמשיב 3 בבש"פ 8523/15 (להלן: בלאל) יוחסה עבירת שוחד, לפי סעיף 291 לחוק העונשין; ואילו למשיב בבש"פ 8520/15 (להלן: אנדרו) יוחסה עבירה של עשיית דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

ההליכים עד כה

4. בד בבד עם הגשת כל אחד מכתבי האישום, הגישה המדינה בקשות לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם, בהתאם לסעיף 21(א) לחוק המעצרים. בקשות אלה זהות בעיקרן, ונטען בהן כי קיימת תשתית ראייתית מוצקה להוכחת אשמתם של המשיבים בעבירות המיוחסות להם בכתבי האישום. כן נטען לקיומן של שתי עילות מעצר: האחת, יסוד סביר לחשש כי שחרורם של המשיבים יביא לשיבוש הליכי משפט, להשפעה על עדים ולהתחמקות מהליכי השפיטה, לפי סעיף 21(א)(1)(א) לחוק המעצרים; והשנייה, עילת המסוכנות לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים, אשר התבססה על מסוכנותם של המשיבים לקופה הציבורית ולרכוש הציבור. בעניינו של אנדרו נטען גם לקיומה של עילה שלישית, והיא הפרת תנאי שחרור בערובה, לפי סעיף 21(א)(2) לחוק המעצרים.

           הואיל וכל אחת מהבקשות שלפניי עניינה בכתב אישום שונה, המתנהל במסגרת תיק נפרד, אדון בהשתלשלות ההליכים בכל אחד מהתיקים בנפרד. לשם הנוחות, אחלק את הצגת התיקים לפי סדר הבקשות שלפניי.

בש"פ 8520/15