בש"פ 8052/16 מדינת ישראל נ' שלום דומראני ואח'

  בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

1.        כנגד המשיבים הוגש ביום 29.10.2015 כתב אישום אשר תוקן מספר פעמים, ומחזיק שלושה אישומים שעניינם בעבירות לניסיון רצח ועבירות נלוות. עובדות כתב האישום המתוקן (להלן: כתב האישום) סבוכות למדי ופורטו בהרחבה בהחלטות בית משפט זה (בש"פ 4513/16 מיום 22.6.2016; בש"פ 5732/16 מיום 17.8.2016; ובש"פ 6074/16 מיום ‏22.08.2016) ועל כן יבואו להלן בקצרה ככל שניתן.

           על פי המתואר בחלק הכללי לכתב האישום, על רקע סכסוכים בין קבוצות שונות מדרום הארץ, התגבשה קואליציה בין אחד בשם יוסי אדרי ואנשיו (המכונים ה'אשדודים'), אחד בשם עמוס לביא ואנשיו, והמשיב 1 ואנשיו (המכונים ה'אשקלונים') מצד אחד, כנגד דויד קריחלי (להלן: דטו) ואנשיו (המכונים 'הגרוזינים') ואחד בשם בני שלמה ואנשיו מצד שני. במסגרת הסכסוכים בין הקבוצות, התרחשו החל מאוקטובר 2014 ועד לאוקטובר 2015 מספר אירועים פליליים הכוללים שני מעשי רצח, הצתת רכב ועבירות נשק. ביום 14.7.2015 פנה ע.ז הנמנה על אנשיו של אדרי למשטרת ישראל, והחל לשמש כסוכן מטעמה. לימים הפך ע.ז לעד המדינה בהליך המתנהל בפני בית המשפט קמא (להלן: עד המדינה).

2. כתב האישום כולל שלושה אישומים. על פי המתואר באישום הראשון, על רקע אירוע תגרה במסגרתה הותקף אחד בשם סטיב אקריש (להלן סטיב), החליטו סטיב ואחיינו שלומי אקריש (להלן: שלומי) לרצוח אחד בשם אדם דפס (להלן: דפס) הנמנה על קבוצת הגרוזינים. בסמוך ולפני יום 10.6.2015 פנו סטיב ושלומי לעד המדינה וצירפוהו לקשר לרציחתו של דפס. לאחר שהפנה עד המדינה את סטיב ושלומי למשיבים 3-1, החליטו המשיבים 3-1 להצטרף לקשר לרציחתו של דפס. במסגרת הקשר העבירו המשיבים 3-1 לידי שלומי 15,000 ₪ והמשיב 1 אף סיפק מכונית ואקדחים לצורך ביצוע הרצח. מיום 4.7.2015 ועד ליום 10.7.2015, סטיב, שלומי, עד המדינה ומעורב נוסף בשם דני אלקבץ (להלן: דני) הנמנה על אנשיו של המשיב 1, ערכו פעולות לצורך רציחתו של דפס. בעקבות סכסוך שהתגלה בין אלקבץ לאחרים, הורה המשיב 1 לאלקבץ להפסיק את פעילותו במסגרת ניסיון הרצח עד לקבלת אישור מטעמו. לאחר שדפס לא אותר, ביום 13.7.2015 הציע שלומי כי הוא וסטיב ינסו לרצוח אחד בשם יוסף קריחלי (להלן: יוסי), אחיו של דטו, הנמנה אף הוא על קבוצת הגרוזינים. בימים שלאחר מכן פעלו שלומי, סטיב ועד המדינה לרציחתו של יוסי כאשר בעקבות פנייתו כאמור של עד המדינה למשטרה נעצרו יוסי ושלומי על מנת לסכל את הרצח. ביום 27.7.2015 נפגשו המשיבים באשקלון. בהמשך אותו היום נתפס אקדח שהיה בחזקת שלומי, סטיב ועד המדינה ויועד למעשה הרצח על ידי משטרת ישראל. ביום 2.8.2015 תיאם הנאשם 3 פגישה בביתו של המשיב 1, בה נכחו בין היתר המשיבים 3-1. במהלך הפגישה הורה המשיב 1 למשיב 2 להעביר לסטיב שני אקדחים נוספים לטובת רציחת יוסי וכן מסר לשלומי, סטיב ואלקבץ 5000 ₪ על מנת לסיים סכסוך שנתגלע ביניהם וכן כדי לתגמלם על ניסיונות הרצח שביצעו. במסגרת אישום זה יוחסו למשיבים 3-1 עבירת קשירת קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק), ולמשיבים 2-1 מספר עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע לפי סעיף 498(א) לחוק; שתי עבירות בנשק לפי סעיף 44(ב2) לחוק ושתי עבירות ניסיון לרצח לפי סעיף 305(1) לחוק.

3. על פי המתואר באישום השני, במהלך הפגישה מיום 2.8.2015 המתוארת באישום הראשון, אמר המשיב 1 למשיב 2 כי המשיבים 1-3 אמורים לקבל חמישה אקדחים והורה להעביר שניים מהאקדחים לשלומי וסטיב לצורך רציחתו של יוסי. מיום 5.8.2015 ועד ליום 11.5.2015 נערכו מספר מפגשים והתקשרויות בין המשיבים 2-1 ו-4 לבין שלומי (במעורבות אחד בשם משה חכימיאן), על מנת לתאם מפגש בו יעביר המשיב 4 את האקדחים לשלומי. בליל יום 11.8.2015 מסר המשיב 4 לידי שלומי שקית ובתוכה אקדח גנוב מסוג יריחו וציין כי בשבוע הבא יביא לו דבר נוסף. בהמשך, נעצר שלומי על ידי משטרה ישראל כשהאקדח מצוי בחזקתו. למחרת היום עדכן סטיב את המשיבים 3-2 על מעצרו של שלומי והם נפגשו באותו הערב יחד עם המשיב 1. ביום 13.8.2015 הבטיח המשיב 2 לסטיב כי לאחר שיפגש עם המשיב 1 יפעל להעמדת סיוע משפטי לשלומי, ובהמשך היום לאחר שהתקיימה הפגישה הוסדר עניין הייצוג. ביום 18.8.2015 שוחח סטיב עם המשיב 3 וביקש למסור את תודתו למשיב 1 על העמדת הסיוע המשפטי. במסגרת אישום זה יוחסו למשיבים 4-1 עבירת קשירת קשר לפשע ועבירות בנשק.

4. על פי המתואר באישום השלישי, ביום 24.8.2015 התקיימה פגישה בין המשיבים 3-1 לשניר ואזנה וחסד אדרי המשתייכים לקבוצת האשדודים (להלן בהתאמה: שניר וחסד) במהלכה הציע המשיב 1 לשניר ולחסד להניח מטען חבלה כנגד מי מהנמנים על קבוצת הגרוזינים. המשיב 1 אף ניסה לשדל את שניר בכך שאמר שאם יביאו לרציחתם של דפס ושל אחד בשם אלירן חובב, המשיב 1 ואנשיו יביאו לרציחתו של יוסי. החל מיום 31.8.2015 ועד ליום 13.9.2015 נערכו בין המשיבים 3-2 לבין שניר, אחד בשם מורן וחסד מספר התקשרויות ופגישות, במסגרתן, בין היתר, המשיבים 3-2 אמרו כי המשיבים 3-1 ידאגו לדירה ולרכב עבור שניר ומורן לצורך ביצוע הרצח; המשיב 3 והמשיב 2 העבירו לשניר 1400 ₪ ו-1200 ₪ בהתאמה; הארבעה שוחחו אודות מטען חבלה שהיה מיועד להימסר לשניר ולמורן לצורך ביצוע הרצח. באחד המפגשים, אמר המשיב 2 לשניר כי ידאג לספק לו שני מטעני חבלה ולא אחד בלבד. בסופו של דבר הקשר המתואר לא מומש לכדי מעשה. במסגרת אישום זה יוחסו למשיבים 3-1 עבירת קשירת קשר לפשע ולמשיב 1 יוחס ניסיון לשידול לפי סעיף 33(2) + 300(א)(2) לחוק.

5. הליכי המעצר: בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיבים עד לתום ההליכים. לאחר מספר דחיות דיונים, מטעמים הנוגעים להעברת חומר החקירה לב"כ המשיבים, ולאחר דחיית בקשת ב"כ המשיב 1 להורות למבקשת להגיש בקשת מעצר מפורטת לגבי כל אחד מהמשיבים בנפרד, התקיים ביום 14.2.2016 דיון בבקשת המעצר.

           ביום 10.5.2016 ניתנה החלטת בית המשפט קמא, בגדרה הורה על מעצרם של המשיבים 2-1 ו-4 עד לתום ההליכים ועל קבלת תסקיר שירות מבחן והמשך דיון בעניינו של המשיב 3. נקבע כי קיימות ראיות לכאורה ברמה הנדרשת לחובת כלל המשיבים בעבירות של קשירת קשר לפשע ועבירות בנשק נשוא האישומים הראשון והשני, ולחובת המשיבים 2-1 בעבירות מתן אמצעים לביצוע פשע נשוא האישום הראשון; כי לעבירת קשירת קשר המיוחסת למשיב 3 באישום הראשון, כמו גם לעבירות ניסיונות לרצח המיוחסים למשיבים 2-1 באישום הראשון ולעבירות קשירת קשר לפשע המיוחסות למשיבים 3-2 באישום השלישי, הונחו ראיות בעוצמה נמוכה; וכי לעבירת ניסיון לשידול המיוחסת למשיב 1 באישום השלישי הונחו ראיות בעוצמה חלשה. בית המשפט הרחיב בהחלטתו על אודות הקשיים המחלישים את הראיות ומצא כי אין בשתיקתם של המשיבים בחקירתם כדי למלא את החללים החסרים. בשים לב לעבירות המיוחסות למשיבים 2-1 ו-4, נסיבות ביצוען לכאורה, עברם הפלילי והמסוכנות הגבוהה הנשקפת מהמשיבים, נמצא כי אין מקום לבחינת חלופת מעצר קונקרטית בעניינם והוחלט על מעצרם עד לתום ההליכים. אשר למשיב 3, נקבע כי חלקו במעשים ביחס למשיבים האחרים הינו מינורי ובשל כך שעברו הפלילי כולל עבירות מהעבר הרחוק ולא מתחום עבירות הנשק, נמצא כי יש לבחון בעניינו חלופת מעצר לרבות מעצר בפיקוח אלקטרוני.

6. על ההחלטה מיום 10.5.2016 הגישו המשיבים 2-1 ו-4 ערר. בהחלטת בית משפט זה (בש"פ 4513/16 המוזכר לעיל) נמצא כי אין להתערב בקביעותיו של בית המשפט קמא בכל הנוגע לתשתית הראייתית, פרט לקביעה ביחס לעוצמת התשתית הראייתית בנוגע לעבירות הנוגעות לאקדח נשוא האישום הראשון. אשר לחלופת המעצר, קבע בית המשפט כי יש לקבל את הערר ולהחזיר את הדיון לבית המשפט קמא על מנת שיבחן חלופת מעצר קונקרטית בעניינם.