אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה

פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה

תאריך פרסום : 23/10/2018 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
7243-18
21/10/2018
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העוררת:
פלונית
עו"ד טל גבאי ועו"ד יהודה פריד
המשיב:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד מתן עקיבא
החלטה

ערר על החלטות בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ר' וינוגרד) במ"ת 23772-08-14 מימים 17.9.2018 ו-30.9.2018

                                          

  1. אוסטרליה ביקשה ביום 10.7.2013 להסגיר לידיה את העוררת כדי שתעמוד לדין על עבירות מין שעשתה, לפי הנטען, בשנים 2004–2008 בשלוש אחיות שהיו תלמידותיה. העוררת נעצרה בישראל ביום 17.8.2014 ובאותו יום הוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה להכריז עליה בת הסגרה (להלן: העתירה). ביום 2.9.2014 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט י' מרזל) לעצור את העוררת עד להכרעה בעתירה. ביום 6.10.2014 שחרר בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' וינוגרד) את העוררת למעצר בית.

 

  1. לאחר שהוגשו אליו חוות דעת בעניין מצבה הנפשי של העוררת ובהסכמת המשיב הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט הבכיר א' כהן) ביום 2.6.2016 להפסיק, לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: החסד"פ), את הליכי ההסגרה. בית המשפט הורה על טיפול מרפאתי כפוי לעוררת. כעבור זמן עלו חשדות שהעוררת התחזתה למי שמתמודדת עם מחלת נפש. ביום 12.2.2018 חידש בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' מ' לומפ) את ההליכים בעתירה. ביום 14.2.2018 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' וינוגרד) לעצור את העוררת בתנאי אשפוז פסיכיאטרי כדי שהפסיכיאטר המחוזי יבדוק אם היא התחזתה כאמור, ואם היא מסוגלת לעמוד לדין. בחוות דעת מיום 25.2.2018 מאת המרכז לבריאות הנפש (להלן: חוו"ד המרכז) נמצא כי העוררת "[]אינה סובלת ממחלת נפש במובן המשפטי", ונקבע כי העוררת הקצינה את מצבה הנפשי, אם לא הציגה "התחלות של ממש". הפסיכיאטר המחוזי אימץ ביום 7.3.2018 את חוות הדעת.

 

  1. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' וינוגרד) הורה ביום 7.3.2018 לשחרר את העוררת למעצר בית מלא בתנאים. בית משפט זה קיבל את ערר המשיב על החלטת השחרור (בש"פ 2003/18 היועץ המשפטי לממשלה נ' לייפר (18.3.2018), השופט ג' קרא (להלן: בש"פ 2003/18)). נקבע כי משיש ראיות לכאורה להתחזות של העוררת ועילות מעצר של חשש להימלטות מהדין ושיבוש מהלכי משפט, אין לשחרר את העוררת לאותה חלופה שבחסותה היא הצליחה להתחזות למי שמתמודדת עם מחלת נפש. עוד נקבע כי העוררת ניצלה את האמון שניתן בה, ואין לתת בה אמון נוסף. על כן הורה בית משפט זה לעצור את העוררת עד להחלטה בעתירה.

 

  1. בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' מ' לומפ) המשיך את הדיון בעתירה ודן בשאלה אם העוררת כשירה לעמוד לדין. הוא צפוי להמשיך את הדיון בשאלה זו.

 

  1. העוררת ביקשה ביום 10.6.2018 עיון חוזר בשאלת המעצר. היא טענה נגד ראיות שונות שעמדו בבסיס חוו"ד המרכז. ביום 1.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט א' דורות) את הבקשה. נקבע כי אף אם למסקנות מסוימות בחוו"ד המרכז אין ביסוס בחומר החקירה, "חוות הדעת הינה מקיפה הרבה יותר ומתבססת על בחינת הדברים במספר הקשרים לאורך שנים". על כן אי אפשר "להתעלם ממסקנותיה, בוודאי ללא חוות דעת נגדית או משלימה, המתייחסת להשלכות של" הפגמים על מסקנות שאין להן ביסוס כאמור.

 

  1. ביום 16.9.2018 ביקשה העוררת שנית לקיים עיון חוזר בשאלת מעצרה. לטענתה, היא עצורה כעת לא בשל בקשת ההסגרה ולא כדי להכריע אם היא כשירה לעמוד לדין. היא עצורה, כך נטען, משום שיש ראיות לכאורה לכך שהיא התחזתה למתמודדת עם מחלת נפש, ומכאן קמו עילות מעצר של שיבוש מהלכי משפט והימלטות מהדין. אותן ראיות לכאורה להתחזות כוללות את חוו"ד המרכז. חוו"ד המרכז מבוססת על ראיות שונות, והעוררת טוענת נגד חלקן. אולם בהליך העיקרי, העתירה, יישמעו – כך לפי החלטת בית המשפט – רק ראיות בשאלת כשירות העוררת לעמוד לדין. יוצא מכאן, לטענת העוררת, כי בהליך זה לא תיחקר אמיתותן של הראיות לכאורה נגדה. על כן, לגישת העוררת, אי אפשר להשתמש בראיות אלה בדיון המעצר – ויש לשחרר אותה מהמעצר.

 

  1. ביום 17.9.2018 דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' וינוגרד) את הבקשה לעיון חוזר. הוא דחה את "הפרשנות שמעניקים ב"כ ... [העוררת] ... להליך שאמור להתקיים במסגרת ההליך העיקרי". הדיון בעתירה, כך צוין, יעסוק בסוגיות בעניין המצב הנפשי של העוררת, ובהן שאלת התחזותה. בית משפט קמא הוסיף כי רק בדיעבד יהיה אפשר להשיב לשאלה כיצד להגיש ראיות במהלך חקירת המומחים, אולם אין לומר שהבסיס לטענת ההתחזות נשמט.

 

  1. העוררת שבה ביום 26.9.2018 על בקשתה לעיון חוזר. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ר' וינוגרד) דחה ביום 30.9.2018 אף אותה וציין שאין מקום לעיון חוזר בבקשה לעיון חוזר. ממילא, נקבע, אין טעם חדש שיביא לשינוי החלטתו הקודמת. בית המשפט המחוזי הוסיף כי "הנחת המשיבה כי ניתן להוכיח את טענת ההתחזות רק בדרך ראייתית מסויימת אינה נכונה במישור העיוני והמעשי גם יחד".

 

  1. מכאן הערר שלפניי, שנסב על ההחלטות מימים 17.9.2018 ו-30.9.2018 בבקשות העוררת לעיון חוזר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ