בש"פ
בית המשפט העליון
|
7195-14, 7947-14
27/11/2014
|
בפני השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
המבקשת בבש"פ 7195/14 והעוררת בבש"פ 7947/14:
מדינת ישראל
עו"ד עידית פרג'ון
|
המשיבים בבש"פ 7195/14:
1. אשר (זורו) מנגשה
2. ישראל אלבז
3. המשיב בבש"פ 7947/14: ישראל אלבז
עו"ד ירום הלוי
|
| החלטה (בעניינו של המשיב 2 בבש"פ 7195/14 והמשיב בבש"פ 7947/14) |
|
בקשה שישית להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 וערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק מ"ת 20686-11-12 שניתנה ביום 23.11.2014 על ידי כב' השופט נ' אבו טהה
|
1. ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 23.11.2014 במ"ת 20686-11-12 (כב' השופט נ' אבו טהה), בגדרה נקבע כי המשיב, ישראל אלבז, ישוחרר לחלופת מעצר; ובצדו, בקשה להארכת מעצר שישית של המשיב לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). יובהר כי הבקשה להארכת המעצר הוגשה גם ביחס למשיב נוסף – אשר (זורו) מנגשה – ואולם, נוכח החלטתי מיום 25.11.2014, החלטה זו לא תעסוק בעניינו, שידון בנפרד.
כתב האישום
2. נגד המשיב ושמונה נאשמים נוספים (להלן: הנאשמים) הוגש ביום 26.11.2012 כתב אישום מתוקן הכולל אחד-עשר אישומים. נטען, כי במהלך השנים 2012-2008 התאגדו הנאשמים, יחד עם אחרים, בארגון פשיעה בעיר באר-שבע (להלן: הארגון), ובמסגרתו הם עסקו בפעילויות פליליות שונות. המשיב הוא הנאשם מס' 8 בכתב האישום, ומבין האישומים הכלולים בכתב האישום שניים רלבנטיים אליו – האישום השביעי והאישום התשיעי. הואיל ובית משפט זה עמד בפירוט על קורות הפרשה ועובדות כתב האישום (ראו, למשל: בש"פ 5359/13 מדינת ישראל נ' גרינברג(13.8.2013); בש"פ 2515/13 אלבז נ' מדינת ישראל (23.4.2013)), יובאו להלן אלו הנוגעים לעניינו של המשיב בלבד.
באישום השביעי נטען, כי אחדים מבין חברי הארגון קשרו קשר לסחוט את אלירן חג'ג' (להלן: המתלונן), אשר השתייך לחבורה יריבה שפעלה אף היא בעיר באר-שבע. על-פי המתואר, במספר מקרים ניסו המשיב ואחרים מהארגון לחבול במתלונן. באחד המקרים, כאשר הבחינו במתלונן יושב ברכבו, הם חסמו את רכבו באמצעות רכבם, ואז ניסו לפתוח את דלתות רכבו כשכל אחד מהם אוחז בסכין. בשלב מסוים לאחר מאמצים הצליח המתלונן להימלט מהמקום. בגין מעשים אלו יוחסו למשיב עבירות של קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, ניסיון לחבלה בכוונה מחמירה והחזקת סכין, כולן במסגרת ארגון פשיעה.
על פי האישום התשיעי, מספר חברים בארגון, ובהם המשיב, הפעילו עסק למתן הלוואות בריבית. נטען, כי על ניהולו של עסק זה היו אמונים הנאשם 1 והנאשם 9 שבכתב האישום, וכי המשיב פעל כגובה כספים וכמנהל של עסק משני העוסק באותם תחומים. עוד נטען כי פעולות הגבייה נעשו לעיתים תוך שימוש בכוח ובאיומים, ותוך הסתרת מידע משלטונות המס. בגין מעשים אלו יוחסו למשיב עבירות מרמה, ערמה ותחבולה, אי ניהול פנקסי חשבונות, אי הוצאת חשבוניות מס ואי הגשת דו"חות לשלטונות המס.
הליכי המעצר
3. ביום 21.3.2013 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים נגדו. נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית וכן עילת מעצר בעניינו של המשיב. כן נקבע, כי לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר, נוכח חומרת המעשים שיוחסו לו ותסקיר המעצר שהוגש אודותיו, בו נאמר כי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו למעורבות בהתנהגות אלימה היא גבוהה, וכי המפקחים שהוצעו אינם בעלי יכולת להוות גורם סמכותי כלפיו.
4. ערר שהגיש המשיב על החלטת מעצרו עד לתום ההליכים נדחה בהחלטתי מיום 23.4.2013 בבש"פ 2515/13 שכבר הוזכר לעיל. צוין, כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לעבירות המיוחסות למשיב. כן נאמר, כי אף שחלקו של המשיב בכתב האישום מבחינת היקף המעשים וטיבם אינו גדול ביחס למרבית המעורבים בפרשה, מעשיו מעידים על מסוכנות רבה הנשקפת ממנו ועל חשש כבד כי הוא ישבש הליכי משפט.