בש"פ
בית המשפט העליון
|
7133-14
04/11/2014
|
בפני כבוד השופט:
צ' זילברטל
|
| - נגד - |
העורר:
מוחמד מרעי
עו"ד עאדל בויראת
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד אייל כהן
|
| החלטה |
1. ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.10.2014 (סגן הנשיא י' כהן, מ"ת 37512-08-14), בגדרה הוחלט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.
כתב האישום
2. נגד העורר (יליד 1994) ונאשם אחר הוגש ביום 26.8.2014 כתב אישום המייחס להם שורה של עבירות אותן ביצעו במסגרת אירועי הפרות סדר שהתרחשו על רקע רציחתו בירושלים של הנער מחמד אבו-חדיר ומבצע "צוק איתן". העבירות המיוחסות לעורר מפורטות באישום השני בכתב האישום. נטען, כי ביום 28.7.2014, יידה העורר, יחד עם הנאשם הנוסף, אבנים לעבר כלי-רכב שנסעו בכביש 2 (כביש החוף). בעקבות יידויי האבנים נגרמו נזקים למספר כלי-רכב. נהגת שנסעה מקום אף נפגעה בצווארה מרסיסי זכוכית לאחר ששמשת רכבה נופצה מאבן שהושלכה לעברה. שוטרים שהגיעו למקום במטרה לעצור את ידויי האבנים, הבחינו בעורר נמלט מהמקום רכוב על גבי טרקטורון בו נהג אדם שלישי. בשלב מסוים, נטשו העורר והנהג את הטרקטורון ונמלטו מהשוטרים בריצה. לאחר שהשניים אותרו מסתתרים בשיחים ונעשה ניסיון לעצרם, החל מאבק שבו ניסו השניים להתנגד למעצרם.
בשל המתואר בכתב האישום יוחסו לעורר עבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1997 (להלן: החוק); חבלה במזיד לפי סעיף 413(ה) לחוק; תקיפה הגורמת חבלה ממשית לפי סעיף 380 לחוק; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק; ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות לפי סעיף 274(1) לחוק.
הליכי המעצר
3. בד-בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המשיבה בקשה למעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו. ביום 26.8.2014 הורה בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד' פיש) על עריכת תסקיר מעצר בעניינו של העורר. ביום 6.10.2014 הוגש תסקיר מעצר, בגדרו המליץ שירות המבחן על שחרור העורר לחלופת מעצר בבית הוריו (בג'יסר א-זרקא, שם מתגורר העורר עם משפחתו) בפיקוח בני משפחתו ואיזוק אלקטרוני, ותוך שילובו בקבוצה טיפולית המיועדת לעצורי בית. בתסקיר נאמר, כי יש קושי מסוים להעריך את הסיכוי להישנותה של התנהגות אלימה מצדו של העורר אם ישוחרר למעצר בית, אך לצד זאת התרשם שירות המבחן כי המפקחים שהוצעו הם "אנשים רציניים ואחראיים המתייחסים בביקורתיות לנסיבות מעצרו ... [ו]יש ביכולתם להוות עבורו דמויות סמכותיות". בדיון שהתקיים בבקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים, הסכים בא-כוחו של העורר לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום, וכן לקיומה של עילת מעצר, אך סבר כי יש לשחרר את העורר לחלופת מעצר, בין היתר, בהתחשב באמור בתסקיר המעצר ובעובדה שהעורר נעדר עבר פלילי.
4. בהחלטתו מיום 20.10.2014 הורה בית משפט קמא (סגן הנשיא י' כהן) על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בהחלטתו עמד בית משפט קמא על המסוכנות הרבה הטמונה במעשיו של העורר, אשר יידה אבנים לעבר נתיב תחבורה מרכזי ומהיר, דבר שעלול היה לגרום לתוצאות קטלניות. בית משפט קמא ציין, כי אף שהתרשם לחיוב מן המפקחים המוצעים, קיים חשש שלא יהיה בחלופה המוצעת כדי לאיין את מסוכנות העורר, שכן חלופה זו, בבית מגוריו של העורר, ממוקמת בסמוך לזירת התרחשות העבירות המתוארות בכתב האישום וכאשר העורר עצמו טוען כי נגרר למעשים המתוארים אחרי חבריו. עוד נאמר בהחלטה, כי התנהגות העורר כלפי השוטרים שהגיעו לעצרו 'אינה מדברת בזכותו' וקיים חשש כי כשם שהעורר "לא חשש מפני השוטרים שבאו לעצרו, כך גם המפקחים לא יצליחו לשים לו גבולות". נוכח האמור, הורה בית משפט קמא על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים.
כלפי החלטה זו הוגש הערר שלפניי.
הערר