אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6815/16

בש"פ 6815/16

תאריך פרסום : 19/09/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6815-16
13/09/2016
בפני השופט:
צ' זילברטל

- נגד -
העורר:
פלוני
עו"ד מיכאל עירוני; עו"ד חיים רייכבך
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עמרי כהן
החלטה

 

תאריך הישיבה:

ח' באלול התשע"ו (11.9.2016)

 

                       ערר לפי סעיף 53(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק), על החלטתו מיום 2.8.2016 של בית המשפט המחוזי בירושלים במ"ת 44028-09-15 (כב' השופטת ר' פרידמן-פלדמן), בגדרה דחה בית המשפט את בקשת העורר לעיון חוזר בתנאי מעצרו.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. ביום 27.9.2015 הוגש נגד העורר, יליד 1993, כתב אישום המחזיק שני אישומים ומייחס לו עבירות של אינוס; מעשה סדום; מעשה מגונה; וכליאת שווא. על-פי המתואר באישום הראשון, ביום 20.9.2015, הזמין העורר את ח.ס. (להלן: המתלוננת 1) להיפגש עמו לשתות בירה. המתלוננת 1 התלוותה לעורר בסברה כי השניים יפקדו מסבאה, אך העורר הוביל אותה לדירתו שבירושלים, ולאחר שנכנסו לדירה נעל העורר את הדלת אחריהם. השניים ישבו בדירה, שוחחו ושתו בירה. בשלב מסוים ניגש העורר אל המתלוננת 1, פיסק את רגליה, נישק וחיבק את צווארה וחנק אותה מעט. במהלך המעשים המתוארים, הזיזה המתלוננת 1 את ידיו של העורר מגופה. בהמשך, השכיב העורר את המתלוננת 1 על המיטה, נגע בחלקי גופה השונים, והחדיר את אצבעו לאיבר מינה ולפי הטבעת שלה, וזאת בניגוד לרצונה וכאשר היא מביעה את התנגדותה המילולית והפיזית למעשיו. בשלב מסוים, ולאחר שהעורר לא שעה להפצרותיה של המתלוננת 1 כי יחדל ממעשיו, החדיר העורר את איבר מינו לאיבר מינה בכוח. במהלך האמור, סטרה המתלוננת 1 לעורר, וזה האחרון סטר לה בחזרה. כתוצאה מן המתואר נגרמו למתלוננת 1 כאב עז ודימום באיבר מינה.

 

           על-פי עובדות האישום השני, ביום 28.8.2013 ביקרה פלונית . (להלן: המתלוננת 2) את העורר במספרה בה עבד. כאשר המקום התרוקן מלקוחות, ולאחר שהתגלע ויכוח בין השניים, הזמין העורר את המתלוננת 2 להיכנס למספרה ונעל את הדלת אחריה. העורר הצמיד את המתלוננת 2 לקיר, הרים את חולצתה ונגע בחזהּ, ניסה להוריד את מכנסיה ונגע באיבר מינה מעל בגדיה. המתלוננת 2 התנגדה למעשים האמורים, ניסתה למנוע מן העורר להפשיטה, נאבקה בו וביקשה שיחדל ממעשיו. בשלב מסוים, העורר הושיבה בכוח על כיסא, מנע ממנה לקום ונשך אותה ברגלהּ. חרף בקשותיה של המתלוננת 2 כי העורר יאפשר לה לצאת מן המספרה, העורר סרב והבהיר כי הוא עושה זאת על-מנת "ללמד אותה לקח". בהמשך, דחף העורר את המתלוננת 2 לחדר פנימי ונעל אותה בתוכו, ורק לאחר מספר דקות פתח את דלת החדר. בהמשך, ובעקבות תחינותיה של המתלוננת 2, פתח העורר את דלת המספרה ואפשר לה לצאת.

 

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המבקשת בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו. ביום 1.10.2015 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה (כב' השופטת נ' בן אור). נקבע, כי קיימות ראיות לכאורה במסגרת האישום הראשון, ודי במסוכנות העורר הנלמדת מן המיוחס לו באישום זה כדי להצדיק מעצרו עד תום ההליכים. כלפי החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה. ביום 21.10.2015, בהמלצת בית המשפט, מחק העורר את עררו, על-מנת שתוגש בקשה לעיון חוזר לבית המשפט המחוזי לצורך בחינת חלופות מעצר אפשריות (בש"פ 6648/15, השופט נ' סולברג).

 

  1. בהמשך לכך, הגיש העורר לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר. לאחר הגשת תסקירי מעצר וקיום מספר דיונים בעניינו, הורה בית המשפט ביום 10.1.2016 על העברת העורר למעצר בית מלא בפיקוח אלקטרוני בבית אמו שבבית שמש, בהשגחת ארבעה מפקחים ובתוספת ערבויות.

 

  1. ביום 10.5.2016 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט על מעצרו בפיקוח אלקטרוני, בגדרה עתר לאפשר יציאתו לעבודה במספרה בבעלותו של דודו בב** . בית המשפט הורה על הגשת תסקיר מעצר משלים לקראת הדיון בבקשתו של העורר. בתסקיר שהתקבל צוין, כי העורר שולב בהליך טיפולי לעברייני מין בשירות המבחן, הליך המהווה חוויה חיובית עבורו. דווח, כי על אף השלב ההתחלתי של ההליך, העורר מתמיד להגיע למפגשים, משתף תכנים אישיים ומהווה גורם משמעותי בקבוצה. עוד צוין, כי בתחילת הטיפול דבק העורר בעמדה השוללת קשיים בתחום המיני, אך במהלך המפגשים החל לבחון עמדותיו באופן ביקורתי יותר. כמו כן, שירות המבחן התרשם לחיוב מהעבודה המוצעת וממעסיקו הפוטנציאלי של העורר. הומלץ לשקול בחיוב את שחרורו של העורר ממעצר בפיקוח אלקטרוני והעמדת תנאים מגבילים במסגרת מעצר בית, כמו גם יציאתו ממעצר הבית לעבודה במספרה בין השעות 20:00-09:00 כשהוא בפיקוח בכל זמן נתון, זאת נוכח השתלבותו בהליך הטיפולי ועמידתו בתנאי המעצר הנוכחיים.

 

  1. ביום 13.6.2016 דחה בית המשפט את בקשתו של העורר. נקבע, כי אין בחמשת החודשים שחלפו מיום העברת העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני ועד להגשת הבקשה לעיון חוזר, כדי להצדיק מעבר מהמצב האמור למצב של משוחרר בתנאים, ולאפשר לו לשהות במשך מרבית שעות היממה מחוץ לבית אמו. עוד צוין, כי שתי המתלוננות טרם העידו – עובדה המצדיקה המשך מעצר בפיקוח אלקטרוני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ