אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 6613/16, אליעזר ברלנד נ' מדינת ישראל

בש"פ 6613/16, אליעזר ברלנד נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 15/09/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6613-16,45343-08-16
15/09/2016
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
המבקש:
אליעזר ברלנד
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד רחל תורן
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד שאול כהן
החלטה
     

לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 18.8.2016 בעמ"ת 45343-08-16 (השופט ע' שחם).

רקע הצריך לעניין

  1. ביום 29.7.2016 הוגש נגד המבקש כתב אישום המחזיק חמישה אישומים. בתמצית ייאמר כי בתקופה הרלבנטית שימש המבקש כרב ומנהיג קהילת "שובו בנים". במסגרת מעמד זה קיבל פונים רבים לפגישות אישיות שנועדו למתן הדרכה רוחנית, ייעוץ וברכות. בהזדמנויות שונות, ניצל המבקש את קיומן של פגישות אלה ואת מעמדו בקהילתו ובקרב הפונים אליו לביצוע מעשים מיניים – שלא בהסכמה או תוך ניצול יחסי תלות, מרות או חינוך – בנשים ובקטינות (כמפורט באישומים 4-1). נוכח חשיפה חלקית של מעשיו הורה המבקש לשניים מחסידיו לפגוע בחושף. שניים אלו ביצעו הוראה זו והיכו את החושף (כמפורט באישום החמישי).

           בגין המעשים הללו הואשם המבקש בעבירה של מעשה מגונה בקטין תוך ניצול יחסי תלות, מרות וחינוך לפי סעיף 348(ד)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:החוק) (שתי עבירות); מעשה מגונה שלא בהסכמה לפי סעיף 348(ג) לחוק (שלוש עבירות); תקיפה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 379 בנסיבות סעיף 382(א) ובצירוף סעיף 29 לחוק; ופציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 334 בנסיבות סעיף 335(א)(2) בצירוף סעיף 29 לחוק.

  1. יוער בקצרה באשר להליכים שקדמו להגשת כתב האישום; כי ביום 20.2.2013 – בעיצומה של חקירה שהתנהלה בעניינו – עזב המבקש את הארץ וטס לשוויץ. על אף החקירה האמורה החל לעבור ממדינה למדינה, ובכלל זה מדינות שעמן אין לישראל הסכמי הסגרה, דוגמת מרוקו וזימבבואה; באפריל 2014 הגיע לדרום אפריקה; ובספטמבר של אותה שנה עבר להולנד. כפי שיפורט להלן, בהמשך עזב המבקש את הולנד ושב לדרום אפריקה; ובסופו של דבר הוסגר משם לישראל.

           עוד יוער כי טרם הגשת כתב האישום הוארך מעצרו של המבקש מספר פעמים. בתקופה זו הורה בית משפט השלום בראשון לציון שלוש פעמים על שחרורו של המבקש לחלופת מעצר (בימים 21.7.2016, 25.7.2016 ו-27.7.2016). עם זאת, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד עררים שהגישה המשיבה והותיר את המבקש במעצר מאחורי סורג ובריח (בהחלטות מימים 22.7.2016, 26.7.2016 ו-28.7.2016).

  1. בד בבד עם הגשת כתב האישום (ביום 29.7.2016, כאמור) הגישה המשיבה בקשה למעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. עוד באותו היום הורה בית משפט השלום בירושלים על עריכת תסקיר בעניינו של המבקש והאריך את מעצרו עד להחלטה אחרת. ערר שהגיש המבקש נדחה ביום 1.8.2016 על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים.
  2. בהחלטה מיום 10.8.2016 עמד בית משפט השלום על התסקיר שהוגש בעניינו של המבקש, אשר היה שלילי בעיקרו, והעריך כי לא ניתן לשלול סיכון להתנהגות מינית פוגעת ונצלנית מצידו של המבקש; וכי קיימת רמת סיכון גבוהה להפרת תנאים מגבילים מצידו ולשיבוש מהלכי משפט. בסיכומו של דבר, לא בא שירות המבחן בהמלצה לשחרורו של המבקש ממעצר מאחורי סורג ובריח. במהלך הדיון העלה המבקש טענות רבות כנגד שירות המבחן והתסקיר שהוגש. על כן, הורה בית המשפט על הכנת תסקיר משלים שיידרש לטענותיו של המבקש. עוד התבקש שירות המבחן לבחון את עמדותיהן של המתלוננות בתיק.
  3. ביום 18.8.2016 הורה בית משפט השלום (השופטת ג' סקפה שפירא) על מעצרו של המבקש עד תום ההליכים נגדו. בדבריו, תיאר בית המשפט את התסקיר המשלים שהוגש, בו חזר שירות המבחן על הערכותיו האמורות ביחס למבקש וציין בשנית כי לא ראה לבוא בהמלצה על שחרורו ממעצר מאחורי סורג ובריח. עוד קבע בית המשפט כי שלוש עילות מעצר מתקיימות בעניינו של המבקש: מסוכנות; חשש לשיבוש מהלכי משפט; וחשש להימלטות מן הדין. בית המשפט המשיך וציין ביחס למפקחים שהוצעו על ידי המבקש כי על אף ש"לא ניתן להטיל בהם רבב" לא ניתן לתת אמון במבקש שיקיים את תנאי השחרור שיוטלו עליו. לבסוף, דחה בית המשפט את טענות המבקש בכל הקשור למצבו הרפואי תוך שהטעים כי הבעיות הרפואיות הנטענות לא מנעו ממנו להימלט מאימת הדין ולעבור בין מדינות שונות לאחר שעזב את ישראל.
  4. בהחלטה נשוא הבקשה דנן, דחה בית המשפט המחוזי את עררו של המבקש. הוטעם כי המבקש נמלט במשך שנים ארוכות מאימת הדין ביודעו על החקירה המתנהלת כנגדו, וכי עילת המעצר העיקרית המתקיימת בעניינו הינה החשש להימלטותו מאימת הדין. לצד זאת, נקבעו קיומן של שתי עילות המעצר הנוספות שקבע בית משפט השלום. עוד סמך בית המשפט המחוזי את ידיו על תסקירי שירות המבחן ועל המלצותיו השליליות, תוך שקבע כי קיים "קושי בסיסי" ליתן אמון במבקש. ביחס לטענות הרבות שהעלה המבקש בעניין זה, נקבע כי "בעיקרו של דבר, מדובר בטענות בעלות אופי וכחני ופולמוסי, אשר אינן נוטלות מן התסקיר את עיקר משקלו". לבסוף, נדרש בית המשפט למצבו הרפואי של המבקש והדגיש כי ניתן לקבל טיפול רפואי גם במסגרת שירות בתי הסוהר.

           מכאן הבקשה שלפנַי.

תמצית הטענות בבקשה

  1. המבקש עותר כנגד החלטת בית המשפט המחוזי להותירו במעצר מאחורי סורג ובריח. ראשית, טוען המבקש כי העבירות המיוחסות לו הינן "בדרגת חומרה נמוכה" כך שתקופת המאסר הצפויה לו – כ-18 חודשים – עולה כמעט לכדי תקופת מעצרו (הכוללת, לטענתו, את חודשי מעצרו בדרום אפריקה במסגרת הליכי ההסגרה; ואת תשעת חודשי מעצרו עד תום ההליכים נגדו). שנית, ביחס לחשש להימלטותו מן הדין טוען המבקש כי הגיע לארץ מכוח החלטה עצמאית תוך ש"קץ בחיי נדודים" ואף שיתף פעולה "באופן מלא" עם חקירת המשטרה. שלישית, נטען כי בהחלטות קודמות בעניינו נקבעו מספר עובדות שגויות: כי עשה שימוש בדרכון מזויף; כי עזב את הארץ עת היה מודעלחקירה המתנהלת נגדו; וכי הורה לשניים מחסידיו להכות חסיד שלישי על מנת לשבש את החקירה ולמנוע מאחת המתלוננות להגיש את תלונתה. רביעית, המבקש מעלה טענות רבות כנגד שני התסקירים שהוגשו בעניינו. בין היתר, נטען כי ההערכות השליליות נובעות מהשונות החברתית והתרבותית שבין קצינת המבחן שערכה את התסקיר לבין המבקש; וכי חלק מהקביעות שבתסקיר – ובכלל זה בכל הקשור לחלופת המעצר שהוצעה – אינן מבוססות כדבעי. לבסוף, מטעים המבקש את נסיבותיו האישיות ובפרט את מצבו הבריאותי.
  2. בתגובתה מיום 5.9.2016, דוחה המשיבה אחת לאחת את טענותיו של המבקש. בתוך כך, סוקרת המשיבה את הליכי הסגרתו של המבקש וטוענת כי הצגת חזרתו לארץ ככזו הנובעת מרצונו הטוב "רחוקה מלשקף את המציאות כהווייתה". עוד מציגה המשיבה את התשתית הראייתית הלכאורית אשר הובילה, לדידה, לקביעות העובדתיות עליהן חולק המבקש. לבסוף, דוחה המשיבה את טענותיו של המבקש ביחס לשירות המבחן ותסקירי המעצר שהוכנו בעניינו, ובכלל זה את הטענות ביחס לחלופת המעצר שהוצעה.

דיון והכרעה

  1. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה והאסמכתאות הרפואיות שצורפו לה ובתגובתה של המשיבה והאסמכתא שצורפה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
  2. כבר עמדתי בעבר על כך שבקשות כגון דא תתקבלנה, לרוב, כאשר מתעוררת שאלה עקרונית או בעלת חשיבות ציבורית, כמו גם ב"מקרים מיוחדים" בהם מתקיימות "נסיבות חריגות". מקרים מיוחדים אלה כוללים מקרים בהם החלטת בית המשפט המחוזי איננה סבירה או פוגעת בזכויות הנאשם מעל למידה הדרושה על מנת להגן על האינטרסים הציבוריים [ראו: בש"פ 684/12 ברטלר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (31.1.2012); בש"פ 1772/15 קודש נ' מדינת ישראל, פסקה 12 (24.3.2015)]. אין כל ספק כי המקרה דנן אינו מעלה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים ואשר הינה בעלת חשיבות ציבורית. לא זו אף זו, החלטתו של בית המשפט המחוזי מנומקת היטב, וצויינו בה הטעמים העיקריים למעצרו של המבקש מאחורי סורג ובריח. משאיזן בית המשפט כדבעי בין כלל השיקולים הרלבנטיים, נחה דעתי כי במקרה דנן אף לא קיימת פגיעה יתרה בזכויותיו של המבקש, שיש בה כדי להצדיק את קבלת הבקשה.
  3. למעלה מן הצורך, אדרש בקצרה לגופם של דברים. כידוע, בית משפט הדן בבקשה להארכת מעצרו של נאשם עד תום ההליכים נגדו, בוחן את קיומם של שני רכיבים מרכזיים: ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של הנאשם ועילות מעצר בעניינו (סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996) (להלן: חוק המעצרים). אף במקרים בהם מתקיימים שני רכיבים אלו, על בית המשפט לבחון האם ניתן להפחית את הפגיעה בנאשם ולהשיג את מטרות המעצר באמצעות חלופת מעצר הולמת (סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים). את טענותיו של המבקש יש לראות כמבקשות לתקוף את קיומן של עילות מעצר בעניינו; ולהצביע על חלופת מעצר ראויה. אדון ברכיבים אלו כסדרם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ