בש"פ 6145/16 אבי אבוחצירא נ' מדינת ישראל

1. לפני ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט י' אלון (נשיא)) מתאריך 27.07.2016 ב-מ"ת 62938-10-15, שהורה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).

להלן יובאו בקצרה הנתונים הדרושים להכרעה בעניין.

רקע עובדתי והשתלשלות הליך המעצר

2. בתאריך 29.10.2015 הוגש נגד העורר (הוא הנאשם 2 בכתב האישום שיתואר להלן) ושלושה נאשמים נוספים (להלן: נאשם 1,נאשם 3 ו- נאשם 4, בהתאמה) כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ובתאריך 29.10.2015 כתב האישום תוקן (להלן: כתב האישום המתוקן). מהחלק הכללי של כתב האישום המתוקן עולה כי בתאריך 14.07.2015 פנה אדם מסוים (להלן: ע’) למשטרת ישראל והציע לה את שירותיו, ומשטרת ישראל נענתה להצעתו. אז הפך ע’ לסוכן משטרתי, שבעזרתו, כך נטען, סוכלו מספר לא מבוטל של אירועים פליליים. מהחלק הכללי של כתב האישום המתוקן גם עולה כי בתאריך 12.09.2015 התפוצץ רכב בעיר אשדוד, בזמן ששהו בו שני אנשים (להלן: ע.טו-ר.ע). לפי הנטען בחלק הכללי של כתב האישום המתוקן, ע.ט שהינו חברו של הנאשם 1, ואף שימש כגובה כספים עבורו – נפצע קשות מן הפיצוץ הנ"ל, ואף איבד את שתי רגליו וארבע אצבעות מידו. על רקע הדברים הללו, כך נטען, בוצעו המעשים המתוארים בגדר שלושת האישומים הנכללים בכתב האישום המתוקן, שיפורטו מיד בסמוך:

א)             בגדר האישום הראשון נטען כי בעקבות פציעתו האמורה של ע.ט, גמלה בליבו של הנאשם 1 ההחלטה לפגוע באנשים, אשר הוא סבר כי הם קשורים בפגיעה בע.ט (להלן: הגרוזינים; כך בכתב האישום). לצורך כך, לפי הנטען, הנאשם 1 קשר עם העורר ועם אדם נוסף (להלן:שניר) קשר, שמטרתו לספק לשניר אקדח ותחמושת שישמשו אותו לפגיעה בגרוזינים. על פי הנטען באישום הראשון, בתאריך 14.09.2015, בשעה 10:14, התקשר הנאשם 1 לשניר והנחה אותו ליצור קשר עם העורר ולהפגש עימו כדי שהעורר יספק לו אקדח ותחמושת. לפי הנטען, בעקבות שיחה זו העורר ושניר שוחחו ביניהם, ולאחר מכן, בתאריך 15.09.2015 אף נפגשו זה עם זה בעיר אשדוד. במהלך פגישה זו, כך נטען, העורר ושניר תיאמו כי ייפגשו למחרת, בשעה 18:30, בסמוך למתקן של חברת החשמל שבעיר אשדוד (להלן: המתקן), כדי שהעורר ימסור אקדח לידיו של שניר. על פי הנטען, מפגש זה לא יצא לפועל עקב נוכחות משטרתית באזור המתקן.

           מעובדות האישום הראשון עולה עוד כי בתאריך 17.09.2015, בשעה 13:53 – הנאשם 1 התקשר לשניר ושאל אותו אם קיבל אקדח מהעורר. בגדרי שיחה זו, כך נטען, הנאשם 1 אמר לשניר כך: "טוב, עכשיו אני מסדר את זה, תכף חוזר אליך", וזמן קצר לאחר שיחה זו, בשעה 14:19, כך נטען, התקשר הנאשם 1 לעורר והאיץ בו למסור אקדח לשניר. לפי הנטען, העורר עדכן את הנאשם 1 בדבר הנוכחות המשטרתית באזור המתקן, אך לאחר שהנאשם 1 דחק בו בשנית, העורר השיב לו כך: "אין אין, היום סגור אחי". בעקבות כך בשעה 15:59, כך נטען, שניר התקשר לעורר, והורה לו להגיע לאזור המתקן.

           על פי העובדות המפורטות בגדר האישום הראשון, סמוך לאחר השיחה הנ"ל, שניר וע’, שפעל באותה עת בשליחות משטרת ישראל, יצאו מביתו של ע’ בגן יבנה, בעודם רכובים על קטנוע (להלן: הקטנוע) במטרה לפגוש את העורר ולקבל ממנו אקדח. לפי הנטען, בסמוך לשעה 16:25 ע’ ושניר זיהו את העורר ואת הנאשם 3 כשהם נוסעים ברכבו של העורר, והחלו לנסוע אחריהם לכיוון המתקן. על פי הנטען, לאחר מספר דקות, שבמהלכן ירדו העורר והנאשם 3 מהדרך הסלולה ונסעו כברת דרך נוספת בשביל כורכר כאשר ע’ ושניר בעקבותיהם – העורר והנאשם 3 עצרו, ובעקבותיהם נעצר גם הקטנוע. לפי הנטען בגדר האישום הראשון, בשלב זה העורר ירד מרכבו כאשר הוא מצויד בגלאי מתכות, והחל לחפש באמצעותו אחר אקדח, שעל פי הנטען – העורר הטמין שם שבוע קודם לכן (להלן: האקדח). לאחר זמן קצר, כך נטען, העורר מצא את האקדח ומסר אותו, יחד עם מחסנית ריקה מתחמושת, לע’ ולשניר. לפי הנטען, מיד לאחר מכן העורר הסביר לע’ ולשנירכיצד להשתמש באקדח ואמר להם שיספק להם בהמשך תחמושת מתאימה. סמוך לאחר מכן, כך נטען, נטל ע’ את האקדח, הניחו בקטנועוהחל בנסיעה מן המקום, ואילו שניר עלה לרכב עם העורר ועם הנאשם 3, והם החלו בנסיעה אחרי הקטנוע. לפי הנטען, בשלב מסוים יצא שניר מרכבו של העורר, וחבר לע’ על הקטנוע, ושניהם נסעו לביתו של ע’. בהמשך, כך נטען, התקשר הנאשם 1 לשניר, לוודא שהאחרון קיבל מהעורר את האקדח.

           נוכח המעשים המפורטים באישום הראשון לעורר יוחסו העבירות הבאות: קשירת קשר לפשע (עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירות בנשק (עסקה אחרת) (עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין); מתן אמצעים לביצוע פשע (עבירה לפי סעיף 498(א) לחוק העונשין); המסתייע ברכב לפשע (עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה [נוסח חדש]).

ב)             בגדר האישום השני נטען כי בתאריך 17.09.2015, בסמוך לשעה 20:08, שניר התקשר לעורר כדי לברר האם הצליח להשיג תחמושת, והעורר השיב לו שהעניין בטיפול, וכי יחזור אליו. לאחר מכן, לפי הנטען, העורר התקשר לשניר ואמר לו כך: "אני מאמין עד מחר השם יעזור", והשניים קבעו להפגש למחרת. על פי הנטען, בין התאריכים 18.09.2015 ו-21.09.2015 העורר ושניר שוחחו ביניהם מספר פעמים במטרה לקדם את השגת תחמושת, ואף הנאשם 1 שוחח מספר פעמים עם העורר, בין היתר כדי לדחוק בעורר לספק תחמושת לשניר.