אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 612/15 צביקה מידברג נ' מ"י

בש"פ 612/15 צביקה מידברג נ' מ"י

תאריך פרסום : 10/02/2015 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
612-15
05/02/2015
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העורר:
צביקה מידברג
עו"ד שמואל ברגר
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד חגי בנימין
עו"ד פנינה לוי
החלטה
 

לפניי ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק) שקיבל את בקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, ודחה את בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר.

 

1.     העורר הואשם במסגרת כתב אישום (שתוקן בשנית) המייחס לו ולשבעה נוספים עבירות שונות של ייצור, הפקה, החזקה וסחר בסמים מסוכנים ממשפחת הקנבואידים הסינטטיים מסוג "AMB5F" (להלן:סמים). על פי עובדות כתב האישום, עובר ליום 7.10.2014 שילם העורר סכום של 30,000 ש"ח לנאשמים 1 ו-3 או למי מטעמם כדי שאלה ייצרו ויספקו לו כמות לא ידועה של סמים. באותו היום החלו הנאשמים האמורים ואדם שלישי שאינו נאשם במסגרת כתב האישום בייצור הסמים. למחרת היום הובלו הסמים לביתו של העורר כשהם ארוזים בשק יוטה לבן שתכולתו שקלה כ-10 ק"ג (להלן: השק או שק הסמים). באותו היום נתפסו הסמים על ידי המשטרה בעת שהעורר שהה מחוץ לביתו. בגין אירועים אלו יוחסו לעורר בכתב האישום שלוש עבירות: קשירת קשר לביצוע פשע (סחר בסם),לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשיןהתשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); ריבוי עבירות של סחר בסמים לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: הפקודה) בשילוב סעיף 29 לחוק העונשין; וריבוי עבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 לפקודה.

 

הליכי המעצר

 

2.     ביום 23.11.2014 הגישה המשיבה בקשה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בית המשפט קיים שני דיונים בבקשה. ביום 14.1.2015 קבע בית המשפט (כב' סגן הנשיאה ע' מודריק) כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות לעורר, וזאת על סמך מקבץ הראיות הבא: ראיות המעידות על הבאת השק לביתו של העורר; שיחת טלפון (שמספרה 426) בין העורר לבין נאשם 1 הקושרת לכאורה את העורר לפרשה (להלן: שיחת הטלפון); ושיחת טלפון אחרת בין נאשמים אחרים בפרשה המעידה לכאורה על כך שהעורר היה מעורב בעסקאות סמים נוספות במסגרת הפרשה. בית המשפט ציין כי אין ראיות ברורות לביצוע פעולותשל סחר בסמים מצדו של העורר, אך קבע כי כמות הסמים שנמצאה בחצריו מעידה על כך שהסמים נרכשו על ידי העורר למטרת סחר.

 

3.     ביום 15.1.2015 התקיים דיון נוסף בעניינו של העורר שבו נבחנה האפשרות לשחררו לחלופת מעצר, על רקע תסקיר מעצר מיום 4.1.2015. מהתסקיר עולה כי העורר, בן 41, גרוש ואב לילדה, הוא חשמלאי במקצועו. בשנת 2004 הורשע העורר בביצוע עבירת אלימות כלפי בת זוגו, שבגינה נגזר עליו עונש מאסר שאותו נשא בדרך של עבודות שירות. כמו כן, הוטל עליו צו פיקוח של שירות המבחן למשך שנה, שבמהלכה השתלב במסגרת טיפולית למניעת אלימות במשפחה. עוד צוין בתסקיר כי נגד העורר פתוחים תיקי מב"ד בתחום הסמים. בתסקיר נכתב כי העורר "צמצם באופן מגמתי את הבעייתיות העולה ממעורבות חוזרת בסיטואציות הקשורות לעבריינות סמים ולפתיחת תיקי משטרה כנגדו". משכך, סבר שירות המבחן כי קיים סיכון למעורבות חוזרת בעבריינות בכלל, ובעבריינות בתחום הסמים בפרט. עוד צוין כי אין חלופת מעצר הולמת שאליה ניתן לשחרר את העורר, בין היתר בשל היעדרם של מפקחים מתאימים.

 

4.     בסופו של הדיון קיבל בית המשפט את בקשת המשיבה לעצור את העורר עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו, ודחה את בקשתו להשתחרר לחלופת מעצר. בהחלטתו זו חזר בית המשפט על קביעתו מהדיון הראשון שלפיה הראיות שבידי התביעה להוכחת כל האישומים ביחס לעורר הן "חזקות מאוד". לצד זאת, בית המשפט חזר על הסתייגותו באשר לשאלת קיומן של ראיות לכאורה לעבירת הסחר בסמים המיוחסות לעורר, בציינו:"התעורר בעיניי קושי בשאלה האם רכישת הסמים בכמות מסחרית גדולה בידי המשיב, היא אכן פעולה של סחר"; וכן: "בין שאפשר לייחס לרוכש סמים בקנה מידה גדול עבירה של סחר בסמים ובין שלא [...], מבחינת הסיכון לציבור, לשלומו ולביטחונו [...] [העורר אינו] ברמת סיכון נמוכה יותר מזו של סוחר סמים מובהק". נוכח מסוכנות זו, ובהיעדר חלופת מעצר הולמת, דחה בית המשפט את בקשת העורר לשחררו לחלופת מעצר. בית המשפט אף לא ראה טעם בבקשת תסקיר מעצר משלים בנימוק שהעורר מואשם בעבירות סמים שבהן הכלל הוא שאין לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר. לבסוף, בית המשפט דחה את טענת העורר שלפיה אי שחרורו לחלופת מעצר משמעה הפליה בינו לבין נאשם 2, שהואשם אף הוא במסגרת כתב האישום ושוחרר בהסכמת המשיבה לחלופת מעצר. נקבע כי רמת הפעילות הפלילית המיוחסת לנאשם 2 בכתב האישום פחותה משמעותית מזו המיוחסת לעורר ומשכך אין בהבחנה בין השניים משום הפליה.

 

נימוקי הערר

 

5.     נקודת המוצא לטיעוני העורר היא כי בית המשפט קמא קבע כי אין ראיות לכאורה ביחס לעבירות הסחר וקשירת הקשר לסחר שמיוחסות לעורר. משכך, עררו נוגע רק לקביעה שלפיה ישנן ראיות לכאורה ביחס לעבירת החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי. בקשר לכך טוען העורר כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא הורה על שחרורו לחלופת מעצר, ואף לא על קבלת תסקיר מעצר נוסף בעניינו. לטענת העורר, לא היה מקום לקבוע כי נשקפת ממנו מסוכנות שעה שנקבע כי אין ראיות לכאורה לעבירות הסחר שיוחסו לו.העורר שב בעררו על טענתו שלפיה אי שחרורו לחלופת מעצר היא בבחינת הפליה בהשוואה לנאשם 2; ובדיון לפניי הוסיף וטען גם להפלייתו ביחס לנאשם 7, אשר לטענתו שוחרר אף הוא לחלופת מעצר. אציין כבר כעת כיטענה זו שלפיה נאשם 7 שוחרר לחלופת מעצר הוכחשה על ידי באת כוח המדינה, ואף לא נמצא לה כל תימוכין בחומר שלפניי. העורר הוסיף והתייחס למשמעות שיש לייחס לראיות הקיימות נגדו. באשר לשק הסמים, נטען כי השק הובא לחצריו של העורר שלא בידיעתו ובעבור אדם אחר שאינו חלק מכתב האישום; וכי לא היה לו כל מגע עם הסמים, שנתפסו על ידי המשטרה דקות ספורות לאחר הגעתם לחצריו, בעת ששהה מחוץ לביתו. יצוין כי בהודעה שמסר העורר במשטרה ביום 10.11.2014 ציין כי הוא סבור שהמשטרה "שתלה" את שק הסמים בחצריו (הודעה מס' 1, שורות 198-197, 218-216).

 

6.     מקבץ טענות נוסף של העורר עניינו בשיחת הטלפון שהתנהלה כזכורבינו לבין נאשם 1, ושבית המשפט מצא כי יש בה כדי לקשור לכאורה את העורר לפרשהבטרם אדרש לטענות העורר באשר לשיחת הטלפון, ומפאת חשיבות הדברים, ארחיב בנוגע לתוכן השיחה. תחילה ייאמר כי מבין כל השיחות שהובאו לעיוני, זוהי השיחה היחידה שבה הוקלט העורר, וכי ביתר השיחות שמו של העורר לא נזכר כלל. השיחה הנדונה התקיימה ביום 22.10.2014, שבועיים לאחר שנתפס שק הסמים בחצריו של העורר. בשיחה מזדהה העורר בפני נאשם 1 כשותפו של "אנטולי", אדם שאינו נאשם במסגרת כתב האישום. מהשיחה עולה בבירור כי במועד מוקדם למועד השיחה שילם העורר לבן שיחו, הנאשם 1 (או למי מטעמו), 30,000 ש"ח. בשיחה מבקש העורר להיפגש עם נאשם 1 כדי "לסיים את הפרשה הזאתי". בהמשך, מתגלעת בין השניים מחלוקת באשר לטיב הפגישה המתבקשת. מדברי העורר עולה כי כוונתו היא שבפגישה יושבו לו 30,000 הש"ח ששילם. לעומתו, נאשם 1 מציע להביא עמו סחורה לפגישה. בתגובה לכך מסרב העורר לקבל מנאשם 1 סחורה לפני שזה יציג לו "אישור חוקיות", ואילו נאשם 1 שב ומדגיש כי אין בכוחו לנפק אישור כאמור:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ