אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 5745/16 משה בן משה נ' מדינת ישראל

בש"פ 5745/16 משה בן משה נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 07/08/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
5745-16
04/08/2016
בפני השופט:
י' עמית

- נגד -
העורר:
משה בן משה
עו"ד יצחק בם
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד יצחק מורדוך
החלטה

על מעצר במסגרת הליכי הסגרה

 

 ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' צ' גרינברגר) מיום 19.7.2016 בתה"ג 4807-07-15, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד לסיום הליכי ההסגרה בעניינו, בעקבות ההכרזה על העורר כבר-הסגרה לפי סעיף 3 לחוק ההסגרה, התשי"ד-1954 (להלן: החוק).

 

  1. עובדות המקרה מפורטות בהחלטת חברי השופט י' דנציגר בבש"פ 5524/15 מיום 19.8.2015. בתמצית, ביום 2.7.2015 הוגשה עתירה להכריז על העורר בר-הסגרה לבלגיה, לאחר שיוחסה לו עבירת שוד מזוין בחבורה תוך שימוש באלימות או איומים באמצעות כלי נשק ורכב מילוט, עבירה שדינה עד 15 שנות מאסר לפי הקוד הפלילי הבלגי. העתירה הוגשה נוכח בקשת בלגיה מיום 5.4.2011 להסגיר את העורר ואת חבריו לכתב האישום (להלן: בקשת ההסגרה).

 

  1. לפי המתואר בבקשת ההסגרה, העורר ואחרים קשרו קשר לשדוד יהלומים. העורר וחברו (להלן: גולני) פנו אל המתלונן בהצעה לשכור ממנו משרד בבעלותו, המצוי במתחם עסקי יהלומים בבלגיה. העורר וגולני ניסו לרכוש את אמונו של המתלונן במספר דרכים. בין השאר, גולני הציג בפני המתלונן דרכון ישראלי מזויף, העורר הציג עצמו בשם הבדוי "מדב", השניים שיפצו את המשרד, הזמינו את המתלונן לביקורים חברתיים והעניקו לו בקבוק יין במתנה. לאחר מספר ניסיונות כושלים לשכנע את המתלונן לקחת חלק בעסקת יהלומים בשיתוף העורר וגולני, המתלונן נענה ביום 22.3.2010 לפנייתם וביקש ממכרו להשיג עבורו יהלום בשווי מוערך של 250,000 אירו. המתלונן תיאם פגישה עם גולני לצורך בחינת היהלום, והאחרון הודיע למתלונן בכזב כי יגיע לפגישה בליווי סוחר רוסי המעוניין לרכוש את היהלום. בפועל, לא היה מדובר בסוחר רוסי, כי אם במשתף פעולה נוסף של העורר וגולני בשם פתחוב, אשר הגיע לפגישה חמוש באקדח. גולני הגיע לפגישה ברכב שכור אותו שכר העורר, ובו נהג אדם נוסף. במהלך הפגישה, גולני נטל את היהלום ופנה לכיוון הדלת. אז פתחוב שלף את אקדחו והורה למתלונן להישאר במקומו ולשמור על שקט. כאשר המתלונן ניסה לקום, פתחוב כיוון את האקדח לחזהו של המתלונן ושב והורה לו לשבת ולשתוק. השניים עזבו את מקום הפגישה כשבידם היהלום וכן שני יהלומים נוספים בשווי כולל של 30,000 אירו, שהיו מונחים על שולחן המתלונן. דקות ספורות לאחר מכן גולני נכנס למונית בה המתין העורר, והשניים הורו לנהג לעזוב את המקום. כשעתיים לאחר מעשה השוד, העורר החזיר את הרכב השכור ששימש להסעת גולני לחברת השכרת הרכב, והחליפו ברכב מדגם אחר. ביום 25.3.2010, יומיים לאחר השוד, נמלטו העורר, גולני ופתחוב מבלגיה ונכנסו לישראל. בקשת ההסגרה נתמכה בראיות שונות התומכות בנטען בה, המפורטות בהחלטת השופט דנציגרשלעיל.

 

  1. בעתירה להכריז על העורר בר-הסגרה צוין כי על פי מכתבים שנשלחו מרשויות בלגיה, אחד משותפיו של העורר לכתב האישום בבלגיה הורשע ביום 26.3.2012 ונידון לעונש של חמש שנות מאסר. עוד צוין כי רשויות בלגיה התחייבו להחזיר את העורר ארצה לשם נשיאת עונשו, ככל שיורשע וייגזר עליו עונש מאסר בפועל. נטען כי מתקיימים תנאים להסגרה, בהם: קיומן של ראיות המספיקות להעמדת העורר לדין בישראל, כנדרש לפי סעיף 9(א) לחוק; העבירות המיוחסות לעורר הינן עבירות בנות הסגרה לפי סעיף 2(א) לחוק; וקיומם של התנאים להסגרה הקבועים בסעיף 2א לחוק.

 

  1. בד בבד עם העתירה להכריז על העורר בר-הסגרה, הוגשה בקשה לעצור את העורר עד תום הליכי ההסגרה. ביום 30.7.2015 קבע בית המשפט המחוזי כי קיימות ראיות לכאורה להעמדת העורר לדין, וכי מסוכנותו נלמדת מעברו הפלילי המכביד, הכולל הרשעה בשלושה מעשי שוד מזוין בשנת 1999 בישראל והעובדה שהשתתף בארגון פשיעה בשנת 2002 בבלגיה. עוד נקבע, כי יש חשש להימלטות העורר מן הדין, בהתחשב בכך שלאחר מעשי השוד בשנת 1999, העורר נמלט לבלגיה באמצעות דרכון מזויף. משלא נמצאה חלופת מעצר המאיינת את מסוכנותו של העורר, הוחלט על מעצרו עד לתום הליכי ההסגרה.

 

  1. ערר על החלטה זו נדון בפני השופט י' דנציגר בבש"פ 5524/15 שלעיל. בהחלטה מיום 19.8.2015, נקבע כי חרף עברו הפלילי המכביד של העורר, בשל חלוף הזמן אין מקום לשלול את האפשרות של מעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד נקבע כי הימשכות ההליכים ממועד ביצוע העבירה (23.3.2010) ועד למועד הגשת העתירה (2.7.2015) מהווה טעם נוסף לבחינת מעצר בפיקוח אלקטרוני. בהחלטה צוין כי לא הובאו די ראיות להוכחת הטענה כי העורר אכן השתמש בדרכון מזויף לצורך הימלטותו לבלגיה, כאמור בהחלטה מיום 30.7.2015 שלעיל. נוכח האמור, נקבע כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניין העורר, הכולל התייחסות למידת התאמתו למעצר בפיקוח אלקטרוני, וכי בית המשפט המחוזי יכריע האם יש מקום למעצר בפיקוח אלקטרוני לאורו של התסקיר שיוגש. ביום 15.10.2015, לאחר עיון בתסקיר המשלים, נקבע כי העורר ישהה בפיקוח אלקטרוני, תחת מספר ערבויות, צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון. ערר על החלטה זו נדחה בבית המשפט העליון בבש"פ 7104/15 מיום 23.10.2015, מפי השופט ע' פוגלמן.

 

החלטת בית משפט קמא

 

  1. בהחלטתו מיום 19.7.2016 הכריז בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ב' צ' גרינברגר) על העורר כבר-הסגרה. בית המשפט עמד על כך ש"מכלול הראיות שהוצגו, כפי שתוארו לעיל, אינן חסרות ערך על פניהן, ובכוחן להוביל למסקנה כי המשיב אכן ביצע את המעשים המיוחסים לו. אמנם, יש חורים מסוימים שניתן להצביע עליהם במארג הראיות שצורפו, אולם לא מצאתי כי יש בחורים אלו כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי, שעה שבחינה מצטברת של הראויות וודאי מלמדת על קיומה של 'אחיזה לאישום' ואף למעלה מכך". טענת שיהוי שהעלה העורר נדחתה על ידי בית המשפט, בהתחשב בהסברים לשיהוי שהציגה המדינה, ומשלא נמצא כי מדובר בנסיבות חריגות היוצרות "פגיעה מהותית ברגשי הצדק והמוסר".

 

  1. בעקבות ההכרזה על העורר כבר-הסגרה, ביקשה המשיבה להורות כי יוחזק במשמורת עד להסגרתו, לפי סעיף 15 לחוק. בית המשפט נעתר לבקשה, תוך שהוא מציין כי על אף שהעורר שהה במעצר בית באותה העת, בהתאם להוראת בית המשפט העליון (בש"פ 5524/15 שלעיל), "לאחר שניתן פסק הדין המכריז על המשיב כבר-הסגרה, השתנתה נקודת האיזון אשר עליה מושתתת החלטת בית המשפט העליון האמורה, והחשש מפני הימלטות חמור יותר מאשר בעבר". בהקשר זה, ציין בית משפט קמא כי העורר כבר נמלט בעבר מישראל לבלגיה בעקבות שלושה מעשי שוד שביצע בארץ. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ