|
|
תאריך פרסום : 26/07/2016
|  גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
|
5011-16
26/07/2016
|
בפני השופט:
נ' סולברג
|
| - נגד - |
המבקש:
רפי נחמני
עו"ד עידו שטובר
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד הילה גורני
עו"ד שרון הר ציון
|
| החלטה |
- בקשה לגילוי חומר חקירה לשם הכנת בקשה למשפט חוזר.
- ביום 19.7.2004 נרצח רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, השופט עדי אזר ז"ל, על-ידי מתנקש שירה לעברו בעודו יושב במכוניתו. כיממה לאחר הרצח נמצא במכוניתו של השופט פתק ובו קריאה לשחרורו של יצחק זוזיאשווילי, אשר שהה בעת ההיא בבית הסוהר, מרצה עונש של מאסר עולם בגין רצח שביצע. בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא צ' סגל, השופט י' נועם והשופט ר' כרמל), הרשיע את זוזיאשווילי ואת המבקש (להלן:"נחמני") ברצח השופט אזר ובעבירות נלוות, והשית עליהם עונשי מאסר עולם וכן תקופות מאסר נוספות בגין העבירות הנלוות (פ"ח (י-ם) 816/05 מדינת ישראל נ' יצחק זוזיאשווילי (23.2.2006)). ביום 5.12.2010 נדחה פה אחד ערעור שהגישו השניים לבית משפט זה על הכרעת הדין וגזר הדין (ע"פ 3105/06זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל ((05.12.2010)). בקשה לדיון נוסף שהגיש נחמני נדחתה אף היא (דנ"פ 9317/10 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (6.3.2011)).
- בקשתו הנוכחית של נחמני היא לגילוי מסמכים ממלון 'אילת' בתל אביב (להלן: "המלון"), עיקרם – רשימות המבקרים במלון, אשר המשטרה תפסה במסגרת החקירה. אתאר בקצרה את הרקע לבקשה.
- בעקבות חקירת המשטרה בפרשת הרצח נעצר אבינעם חג'בי, אשר היה בהמשך לעד מדינה, ומסר מידע מפליל על אודות זוזיאשווילי ועל אודות נחמני. בין היתר, מסר חג'בי כי חבר לנחמני ושימש כנהגו לפי בקשתו של זוזיאשווילי, שאותו הכיר מן התקופה שבה שהו שניהם ביחד במאסר. עוד מסר כי נחמני התגורר במשך תקופה מסוימת בביתו, עובדה אשר אושרה על-ידי נחמני. במהלך שהותם יחד נהגו השניים לעקוב אחרי אנשים שונים, שבדיעבד גילה חג'בי כי היו שופטים, כאשר כל העת עמד עמם זוזיאשווילי בקשר, ואף סייע להם באמצעות מקורביו ובאי-כוחו כאשר נצרכו לכך.
- לפי גרסתו של חג'בי, בחודש מאי 2004 נודע לו מנחמני כי עליהם לפגוע באדם בכיר במערכת אכיפת החוק, תוך ציפיה שלאחר מכן יתנהל משא ומתן על מסירת האקדח שממנו נפגע אותו אדם בתמורה לשיפור תנאי השהיה של זוזיאשווילי בכלא או לשחרורו. עוד תיאר חג'בי כי ביום שקדם לרצח, הגיע עם נחמני לביתו של השופט, אך הם לא מימשו את תכניתם משום שהשופט כבר שהה בביתו. לפיכך, שבו השניים אל המקום ביום המחרת. לאחר מכן נסעו לחוף מכמורת, שם הבעיר נחמני את בגדיו והטמין את האקדח בחול.
- במסגרת הערכת עדותו של נחמני נדרש בית המשפט המחוזי לטענת אליבי שהעלה. על-פי הטענה, מועד כניסתו למלון היה יום 19.7.2004 – היום שקדם לרצח – ולא יום הרצח עצמו, ובשעת הרצח שהה במלון. לתמיכה בטענתו הציג נחמני את טופס הרישום הרב-יומי של המלון, שממנו עולה כי התאכסן במלון כבר ביום 19.7.2004.
- אל מול גרסתו של נחמני עמדה גרסתו של העד אפרים כהן, אשר שימש כאחד ממנהליו של המלון באותה תקופה. בהודעתו במשטרה מיום 17.10.2004, שהוצגה לבית המשפט כראיה לתוכנה חלף חקירה ראשית, סיפר כהן כי ביום 19.7.2004 הגיע לדלפק הקבלה במלון אדם שהזדהה כרחמים אלקובי, אשר ביקש להתאכסן למשך שבוע-ימים בחדר הצופה לים, ואף שילם מראש עבור שהייתו. עוד מסר כהן, כי בסופו של דבר שהה אותו אדם במלון כחודש. במהלך גביית עדותו במשטרה הוצג לכהן תצלומו של נחמני, והלה זיהה אותו כאדם שהזדהה בפניו כרחמים אלקובי. יוער, כי בתשובתו לכתב האישום הודה נחמני כי הזדהה בשם זה בהגיעוֹ אל המלון ובמהלך שהייתו שם. אשר לרישום שהציג נחמני בטופס הרב-יומי, הבהיר כהן כי רישום האורחים במלון מתנהל בשני טפסים: טופס רישום רב-יומי, שבו נרשמים המבקרים ברצף כרונולוגי, עד שמתמלא הטופס ומוחלף; וטופס רישום יומי, שבו נרשמים רק המבקרים שנמצאים במלון באותו יום, החל מן השעה 12:00. כהן הבהיר כי הרשימה הרב-יומית היא הפחות מדויקת, ולפיכך, יתכן כי המבקרים שנכנסו למלון ביום 20.7.2004, ובהם נחמני, נרשמו בטעות תחת רשימת האורחים של יום 19.7.2004.
- בית המשפט המחוזי קבע כי עדותו של כהן "ראויה למלוא האמון", וכי "מכלול הסבריו באשר לטעות אפשרית ברשימה הרב-יומית הנו הגיוני ומתקבל על הדעת". עוד ציין בית המשפט המחוזי כי אף אילו נתקבלה טענתו של נחמני, ולפיה נרשם במלון כבר ביום 19.7.2004 – "לא מן הנמנע כי לאחר שנרשם בדלפק הקבלה ונכנס לחדרו, עזב את המלון למשך מספר שעות, כך שבשעת הרצח כלל לא שהה במלון. לעניין זה לא הציג נאשם 2 ולו בדל ראיה פוזיטיבית להוכחת שהותו במלון דווקא בשעת הרצח, לא העלה כל טענה בהקשר זה בפתח הדיון, ואף לא בתשובתו לכתב האישום, כהוראת סעיף 152(ג-ד) לחוק סדר הדין הפלילי". לפיכך, נקבע, טענת אליבי זו "לאו טענה היא", ולא מן הנמנע כי היא הועלתה רק משזוהתה ה'פרכה' האמורה בגרסת המדינה. בהתייחסו לסוגיה זו במסגרת הערעור, פסק בית משפט זה כי אין עילה להתערבותו בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.
- במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית המשפט המחוזי, הגישו זוזיאשווילי ונחמני ביום 14.9.2004 בקשה לגילוי חומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "חוק סדר הדין הפלילי") (ב"ש (י-ם) 4945/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (20.9.2005)). בבקשה נתבקש עיון בכל החומר שנאסף על-ידי הרשות החוקרת בפרשה והעתקתו, לרבות חומר שסוּוג על-ידי המדינה כלא-רלוונטי ולכן כחומר שאינו בגדר 'חומר חקירה' (קלסרים 1-12); רשימה מלאה של החומר שנאסף על-ידי המשטרה; והסרת המגבלות שהטילה המדינה על העתקת חלק מחומר החקירה אשר נמסר לעיונם (קלסרים A-D). החומר שסוּוג על-ידי המדינה כלא-רלוונטי הכיל, בין היתר, מידע שהתקבל ממספר בתי מלון ואכסניות – ובהם מלון 'אילת' – על אודות רשימת המבקרים בהם.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
הורד קובץ
לרכישה
הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|