אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בש"פ 4831/16 שלמה מועלם נ' מדינת ישראל

בש"פ 4831/16 שלמה מועלם נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 26/06/2016 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון ירושלים
4831-16
23/06/2016
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
העורר:
שלמה מועלם
עו"ד אלי מסטרמן
עו"ד עירית שלזינגר-זריבי
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד עמרי כהן
החלטה

 

           ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שלא לעצור את העורר במעצר בפיקוח אלקטרוני.

 

  1. על הרקע הצריך לעניין עמדתי בבש"פ 2202/16 מועלם נ' מדינת ישראל (10.4.2016). בקצרה אומר כי נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות נשק ושיבוש מהלכי משפט. על פי הנטען בכתב האישום, במהלך החודשים אפריל-מאי 2015 או בסמוך לכך סחר העורר ברימונים השייכים לכוחות הביטחון. נטען כי בהזדמנות אחת רכש העורר מאחד, נתנאל דדון (להלן: נאשם 1), רימון גז קולח השייך לכוחות הביטחון; וכי לאחר מכן הורה לאדם שלישי, רון, להטמינו במקום מסתור. רון עשה כן והטמין את הרימון בחורשה ביישוב קרני שומרון (להלן: החורשה; היישוב). לאחר מכן רכש העורר רימוני הלם נוספים מנאשם 1 וגם את אלה הטמין רון בחורשה. עוד לפי כתב האישום, בשלב מסוים ביקש העורר מרון לגנוב עבורו רימוני הלם שנמצאו בחזקתו של נאשם 1 ורון עשה כן וגנב שקית ובה 6 רימונים שהוטמנו בחורשה. בצד אלה מתאר כתב האישום שתי עסקאות שהתרחשו בהפרש של שבועיים שבכל אחת מהן מכר לכאורה העורר רימון הלם לאדם שאינו נזכר בכתב האישום תמורת סם מסוכן מסוג קנאביס בשווי 600 ש"ח. לבסוף מואשם העורר ברכישת שני רימוני הלם נוספים השייכים לכוחות הביטחון מהנאשם 1. נטען כי גם אלה הוטמנו בחורשה על ידי רון. חלקו השני של כתב האישום מייחס לעורר ניסיונות לשבש את הליכי החקירה ביחס לאירועים הנזכרים לעיל.

 

  1. יחד עם הגשת כתב האישום התבקש מעצר העורר עד לתום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברק נבו) מצא חולשה ממשית בראיות ובחן את האפשרות לשחרר את העורר לחלופת מעצר. שירות המבחן עמד על חלופת המעצר שהוצעה על ידי העורר – מעצר בית בבית אמו בפיקוח אחותו וגיסו – ומצא כי זו אינה טובה שכן המפקחים שהוצעו לא יוכלו לשמש דמות סמכותית ומגבילה ביחס לעורר. בית המשפט אימץ המלצות אלו של שירות המבחן אך הציע לעורר לנסות ולהציע מפקח עיקרי סמכותי נוסף כדי שתבחן האפשרות לשחררו לחלופה, בהנחה שיוטל גם פיקוח אלקטרוני. משהשיב העורר כי אין בכוחו להציג מפקח כאמור, קבע בית המשפט ביום 18.12.2015 כי הוא ייעצר עד תום ההליכים נגדו.

 

  1. ערר שהוגש על החלטה זו התקבל בהחלטתי בבש"פ 2202/16 הנזכר לעיל. בהחלטתי עמדתי על כך שהתשתית הראייתית הלכאורית הקיימת ביחס לעבירות הנשק אינה נקייה מספקות: מן העבר האחד ניצבת גרסה סדורה ושיטתית יחסית שמסר רון, שלה חיזוקים כלליים מסוימים ושאליה מצטרפים ניסיונות של העורר להניא את רון ואת נאשם 1 מלמסור גרסה בחקירותיהם. מן העבר השני ניצבת כוונתו הברורה של רון להפליל את העורר. ציינתי כי בהינתן החולשה בראיות גוברת הנכונות לבחון חלופת מעצר. אף שחלופת המעצר שהוצעה לא הייתה מיטבית, סברתי כי במכלול נסיבות העניין, נוכח החולשה הממשית בעוצמת הראיות וטיבה של חולשה זו; ובשים לב לעברו הפלילי הבלתי מכביד של העורר, כף המאזניים נוטה לשקילת שחרורו של העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני עד לתום ההליכים נגדו. לפיכך הוריתי על השבת עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי לצורך קבלת דיווח מאת המנהל כאמור בסעיף 22ב(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) בדבר האפשרות כי העורר ישהה בפיקוח אלקטרוני בבית אמו, בפיקוח אחותו ובעלה.

 

  1. בהמשך להחלטה זו הורה בית המשפט ביום 11.4.2016 ליחידת הפיקוח האלקטרוני בשירות בתי הסוהר לבחון היתכנות לפיקוח אלקטרוני בכתובת מגוריה של אמו של העורר. כעולה מן ההחלטה נושא הערר שלפניי, ביום 14.4.2016 התקבל דיווח של היחידה לפיקוח אלקטרוני שלפיה נוכח בדיקת היתכנות שערך קצין משטרה (להלן גם: הקצין) אין הם ממליצים על פיקוח אלקטרוני, וזאת משני טעמים: האחד התייחס להיותו של העורר חשוד מרכזי בפרשה שבגינה הוגש נגדו כתב אישום ומעמדו הבכיר. לדברי הקצין, המעורבים בעבירות שביצע העורר מתגוררים אף הם ביישוב קרני שומרון ולכן לא ניתן להפעיל במקום פיקוח אלקטרוני "לאור המסוכנות הנשקפת מטיב העבירות ונסיבות המקרה לקורבנות ובכלל". הטעם השני התייחס לכתובת המוצעת, המצויה בשומרון, דבר אשר לעמדת הקצין עלול להקשות על דרכי הפיקוח על העורר "לאור המצב הביטחוני והתרעות פח"ע קיימות המצריכות הערכות ורמות מיגון בהתאם" (להלן: חוות הדעת הראשונה). בא כוח העורר ביקש לקיים דיון בנוכחות קצין המשטרה כדי שיתאפשר לו לחקור אותו. ביני לביני הודיעה המשיבה לבית המשפט כי היא מבקשת למשוך את חוות הדעת הראשונה ומשכך נקבע כי מתייתרת בקשת הסנגור.

 

  1. חוות הדעת השנייה התקבלה ביום 27.4.2016. לפי חוות דעת זו, היישוב קרני שומרון שוכן על כביש מס' 55 המחבר בין שתי ערים פלסטינאיות גדולות וכדי להגיע אליו ממערב יש לעבור סמוך לכמה כפרים פלסטינאיים. מתחילת השנה נרשמו בכביש עשרות אירועי פח"ע. משכך, ובהתאם להערכת מצב ביטחונית, נשקפת סכנה לכוחות הביטחון בצירים אלה. לפיכך "קיים קושי אובייקטיבי בביצוע פעילות פיקוח תוך כדי מתן תגובה מהירה במקרה של הפרה" (להלן: חוות הדעת השנייה). בעקבות חוות הדעת השנייה שב בא כוח העורר על בקשתו לקיים דיון בנוכחות הקצין עקב טענות שונות שהיו לו לגבי חוות הדעת השנייה, ובהן הטענה כי ביישובי יהודה ושומרון, שבצירי הגישה אליהם אירעו אירועים רבים וחמורים יותר מאשר בכביש מס' 55, מצויים מפוקחים רבים בפיקוח אלקטרוני. בקשתו זו נדחתה.

 

  1. בהחלטתו קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ז' בוסתן) כי אין להורות על מעצר העורר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט ציין את החלטתו של בית משפט זה, אך עמד על כך שבחוות הדעת הדגיש קצין המשטרה כי הכתובת המוצעת ביישוב עלולה להקשות על דרכי הפיקוח נוכח המצב הביטחוני ואירועי הפח"ע שאירעו מאז תחילת השנה. די בנתונים אלה, כך נקבע, כדי לאמץ את מסקנת הקצין כי קיים קושי אובייקטיבי בביצוע פעילות פיקוח. בית המשפט הוסיף כי במקרה זה אין מתקיימים נימוקים מיוחדים המצדיקים סיכון חיי אדם לצורך מטלת הפיקוח שעה שמדובר בעורר בגיר, שהפיקוח האנושי שהוצע לו לא נמצא מספק ושהפיקוח האלקטרוני נועד להוות "המפקח העיקרי" בעניינו.

  2. על החלטה זו הערר שלפניי. לטענת העורר יש לבטל את החלטת בית משפט קמא ולהורות על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. העורר מעלה שתי טענות מרכזיות, האחת במישור הדיוני והשנייה במישור המהותי: לפי הטענה במישור הדיוני, שגה בית משפט קמא בכך שלא אפשר להביא לעדות ולחקור את קצין המשטרה שערך את חוות הדעת כדי לבחון את התשתית העובדתית והמקצועית העומדת בבסיס חוות דעתו. לפי הטענה במישור המהותי, בהחלטתו שלל למעשה בית משפט קמא את עצם האפשרות לקיים פיקוח אלקטרוני ביישוב קרני שומרון כולו, בבחינת קביעת מגבלה גיאוגרפית כוללת המנוגדת לתכליתו של חוק המעצרים. לדברי העורר, במקרה זה "טעמים מיוחדים" (כאמור בחוק המעצרים) מצדיקים סטייה מחוות הדעת. המשיבה התנגדה בדיון שהתקיים לפניי לקבלת הבקשה מטעמיו של בית המשפט המחוזי. בהמשך לשיג ושיח במהלך הדיון הוסיפה המשיבה כי היא איננה מתנגדת לכך שלקצין תשלחנה "שאלות הבהרה" וזה ישיב עליהן.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ