בש"פ 3199/15 אמיל עזאם נ' מדינת ישראל

מתורגמנית:                          גב' אודט אבו סלאח

1. בפני ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 5.5.2015 (מ"ת 56172-01-15, השופטת ד' עטר) שבה הוא הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים כנגדו.

כתב האישום והליכים קודמים

2. ביום 27.1.2015 הוגש כתב אישום נגד העורר לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד. על-פי המתואר בכתב האישום,העורר ובן דודו, סעיד עזאם (להלן: סעיד), קשרו קשר לפגוע במאפייה בטייבה, עיר מגוריהם. זאת, על רקע סכסוך בין צעירה שהייתה בקשר רומנטי עם העורר לבין שתיים אחרות, שהמאפיה היא בבעלות משפחתה של אחת מהן. ביום 18.12.2014 נסעו יחדיו שני הנאשמים ברכב, ולאחר ששתו משקאות אלכוהוליים במקומות שונים, הגיעו בשעת צהריים לטייבה כשברשותם שני רימוני הלם. סעיד היה זה שנהג ברכב. בסמוך לבית הקברות הישן בטייבה האט סעיד את נסיעתו, והעורר זרק מהחלון את אחד מרימוני ההלם למדרכה. לאחר מכן, סעיד האיץ את נסיעתו והשניים נמלטו מהמקום. בסמוך לאחר שהתפוצץ רימון ההלם על המדרכה עברו במקום אישה ופעוט. בהמשך לכך, נסעו השניים לכיוון המאפייה. בסמוך למאפייה סעיד עצר את הרכב, והעורר ירד ממנו כשהוא מסתיר את פניו בחולצתו ובידו רימון ההלם השני. העורר רץ לתוך המאפיה והשליך אליה את רימון ההלם שהתפוצץ בתוכה. בשלב זה, העורר רץ בחזרה לרכב אשר סעיד סובב אותו בינתיים כדי לאסוף את העורר. העורר נכנס לרכב והשניים נמלטו מהמקום. בהמשך, סעיד הסיע את העורר לטירה ונסע חזרה לביתו בטייבה, שם ניקה את הרכב על מנת להעלים ראיות. תחילה, נעצר סעיד על-ידי המשטרה. העורר, שידע על מעצרו של סעיד ועל כך שמחפשים אותו, העלים את מכשיר הטלפון שברשותו והסתתר בדירות מסתור. ביום 22.1.2015 בשעה 8:00 דפקו שוטרים בדלת הדירה שבה שהה העורר בנתניה בקומה גבוהה. העורר נמלט מהם על-ידי קפיצה ממרפסת אותה דירה אל הקומה שמתחתיה, שם נתפס בסופו של דבר על-ידי המשטרה. בגין עובדות אלו יוחסו לעורר העבירות הבאות: קשירת קשר לביצוע פשע (לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977) (להלן: חוק העונשין); נשיאת נשק (לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין); שתי עבירות של היזק בחומר נפיץ (לפי סעיף 454 לחוק העונשין); שיבוש מהלכי משפט (לפי סעיף 244 לחוק העונשין); והפרעה לשוטר במילוי תפקידו (לפי סעיף 275 לחוק העונשין).

3. עם הגשת כתב האישום כנגד העורר הגישה המדינה גם בקשה לעוצרו עד תום ההליכים כנגדו. טרם הדיון בבקשה הוגש תסקיר מעצר ביחס לעורר, שהיה בן 18 וחצי בעת ביצוע העבירות. התסקיר עמד על כך שמאז שסיים העורר את לימודיו, לאחר עשר שנות לימוד, הוא מקיים אורח חיים לא יציב, מתרועע עם חברה שולית ואינו עובד בעבודה קבועה. שירות המבחן העריך את הסיכון להישנות עבירות אלימות מצידו של העורר כבינוני. באותה עת, נבחנה על-ידי שירות המבחן חלופת מעצר בבית דודו ודודתו של העורר בטייבה. לצורך כך, נבחנו בני משפחתו של העורר שהוצעו לשמש כמפקחים: דודו, דודתו ואביו. שירות המבחן התרשם כי אביו של העורר מהווה דמות סמכותית עבורו, על אף שבעבר התקשה בכך בשל מערכת היחסים הבעייתית עם אמו של העורר על רקע גירושיהם. באשר לדוד צוין כי יש לו הרשעה קודמת בעבירה של אלימות במשפחה כלפי גרושתו משנת 2002, וכן הרשעה נוספת בעבירת אלימות לפני למעלה מעשרים שנה. שירות המבחן התרשם כי חרף הרשעותיו בעבר הדוד יכול להוות דמות סמכותית ומפחיתת סיכון עבור העורר. כן התרשם שירות המבחן כי הדודה מתאימה לתפקיד הפיקוח. בסיכומו של דבר, שירות המבחן המליץ על שחרורו של העורר לחלופת מעצר בבית דודו ודודתו בטייבה בפיקוחם וכן בפיקוח אביו, בתוספת איזוק אלקטרוני, ותוך הטלת צו פיקוח של שירות המבחן עליו למשך שישה חודשים. בתסקיר צוין כי ככל שיוחלט לא למנות את הדוד למפקח בשל עברו הפלילי, ניתן יהיה אף להסתפק בפיקוחם של האב והדודה.

4. ביום 24.2.2015 הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים כנגדו (השופטת מ' ברק נבו). בית המשפט המחוזי עמד על חומרת המעשים של העורר וציין כי העובדה שלא היו נפגעים ממעשיו היא "בגדר נס". בנוגע לבריחתו של העורר מהשוטרים צוין כי עבר חודש עד שהעורר נעצר וכי גם במהלכו של חודש זה הוא לא התעשת ויצא ממקום מסתורו, ולמעשה אף נמלט תוך לקיחת סיכון מהמשטרה כשהגיעה לעצור אותו. בית המשפט המחוזי סבר כי אין לשחרר את העורר לחלופת מעצר בשלב זה של ההליך, וכן כי מיקום החלופה המוצעת בטייבה אינו מספק בשים לב למקום ביצוע העבירות ולמקום מגוריהם של המעורבים בסכסוך.

5. העורר הגיש על החלטת בית המשפט המחוזי ערר לבית משפט זה, וזה התקבל ביום 18.3.2015 במובן זה ששירות המבחן התבקש להכין תסקיר משלים אשר בו תיבחן חלופה אחרת, לא בעיר טייבה(בש"פ 1594/15, השופט צ' זילברטל). השופט זילברטל עמד על כך שמדובר בעורר אשר ניתן להשיג בעניינו את עילת המעצר באמצעות חלופה, בשים לב לכך שהוא צעיר בעל עבר נקי ומסכת משפחתית לא פשוטה, שיש להעדיף את שיקומו, כפי שהמליץ שירות המבחן, ובלבד שהחלופה תהיה הדוקה ומחוץ לעיר טייבה.