בש"פ 258/15 מדינת ישראל נגד אריק חזן ואח'

1.        בקשה שנייה להארכת מעצרם של המשיבים 1 ו-2 בתשעים ימים לפי סעיף 62 לחוק סדר דין פלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים). מעצרו של המשיב 4 הוארך בהסכמה בהחלטתי מיום 12.1.2015, ומעצרו של המשיב 3 הוארך בהסכמה בהחלטתי מיום 15.1.2015.

רקע

2.        נגד המשיבים וחמישה נאשמים נוספים הוגש ביום 23.1.2014 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לפשע וניסיון לייבא ולסחור בסם מסוכן. פרטי כתב האישום הובאו בהחלטות קודמות של בית משפט זה (ראו ההחלטה בבש"פ 6793/14 מדינת ישראל נ' חזן, פסקה 2 וההפניות שם (26.10.2014)). בקצרה, ייאמר כי בכתב האישום נטען שהמשיבים והנאשמים הנוספים קשרו, ביחד ולחוד, קשר שמטרתו קניית סם מסוכן מסוג קוקאין בדרום אמריקה והעברתו לאירופה. בפרשה זו הופעל סוכן משטרתי סמוי.

3.        בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים. הדיון בבקשה נדחה מעת לעת, תחילה בהסכמה, לצורך לימוד התיק והסדרת ייצוגם של המשיבים וכן התבקשה ארכה מטעם המדינה להוצאות תעודת חיסיון. בהמשך נדחה הדיון בבקשה מספר פעמים לבקשת המשיבים, לצורך הסדרת ייצוגם, צילום ולימוד חומר הראיות בתיק. בדיון שהתקיים ביום 13.3.2014 ביקשו באי כוח המשיבים, למעט בא כוח המשיב 3, לדחות את הדיון בבקשה לצורך הסדרת הייצוג ולימוד חומר הראיות. בית המשפט נעתר לבקשה, חרף התנגדות המשיב 3, בנימוק שעל הדיון בעניינו להתקיים ביחד עם יתר המשיבים כדי שלבית המשפט תוצג תמונה מלאה וכוללת. ביום 7.4.2014 התקיים דיון בעניינו של המשיב 3 (באי כוחם של יתר המשיבים בקשו לטעון במועד נדחה) ובהחלטה מיום 23.4.2014 קיבל בית משפט קמא את הבקשה לעצרו עד תום ההליכים. ביום 2.6.2014 התקיים דיון בעניינו של המשיב 4, והדיון בעניינם של יתר המשיבים נדחה לבקשתם. ביום 30.6.2014 התקיים דיון בעניינו של המשיב 1, בעוד בא כוח המשיב 2 ביקש לדחות את הדיון בעניינו. בהחלטה מיום 14.7.2014 הורה בית משפט קמא על מעצרם עד תום ההליכים של המשיבים 1 ו-4 בקבעו, בין היתר, כי גם בעניינם ישנן ראיות לכאורה וכי עברם הפלילי וטיב העבירות המיוחסות להם מלמדים על מסוכנותם. ביום 13.8.2014 התקיים דיון בעניינו של המשיב 2, וביום 20.8.2014 הוחלט לעצרו עד לתום ההליכים מנימוקים דומים לאלה שנמנו בעניינם של יתר המשיבים. ערר שהגיש המשיב 2 על החלטה זו נדחה (בש"פ 5985/14).

4.        בהחלטתו מיום 26.10.2014 קיבל בית משפט זה, מפי השופט י' עמית, את בקשת המדינה להאריך את מעצרם של המשיבים 1, 3 ו-4 בתשעים ימים (בש"פ 6793/14 הנזכר). בית המשפט עמד על כך שאף שטרם החל שלב שמיעת הראיות "אנו עדיין רחוקים מהשלב בו נקודת האיזון בין הזכות לחירות וחזקת החפות לבין הצורך להגן על בטחונו ושלומו של הציבור נוטה לזכות המשיבים". מעצרו של המשיב 2 הוארך באותו שלב בהסכמה (משיב זה עצור גם במסגרת הליך אחר המתנהל כנגדו בבית המשפט המחוזי, שגם בגדרו הוגשה בקשה שניה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים (בש"פ 194/15)).

מהלך הדיונים בתיק העיקרי

5.        מהלך הדיונים בתיק העיקרי עד להחלטה בבקשה הראשונה להארכת מעצרם של המשיבים פורט בהחלטה בבש"פ 6793/14 ובקצרה ייאמר, כי ביום 23.1.2014 הוקרא כתב האישום, ולאחר מכן נדחו מועדי דיונים שנקבעו, בעיקר לבקשת באי כוח המשיבים. ביום 17.7.2014 נקבעו חמישה מועדי הוכחות לימים: 19.11.2014, 4.1.2015, 12.1.2015, 26.1.2015 ו-2.2.2015. דיון ההוכחות הראשון התקיים ביום 19.11.2014 ובמהלכו נשמעה עדותו של עד תביעה אחד בלבד (אף שזומנו אליו 13 עדים!). במועד זה הבהיר בית משפט קמא, כי על הצדדים להיערך לכך שהדיונים הבאים בתיק יהיו ארוכים יותר. במועד זה הורה בית משפט קמא למשיבים שטרם עשו כן, להגיש מענה מפורט לכתב האישום, וכן הורה לצדדים להגיש את התייחסותם לתיק המוצגים.

           ביום 29.12.2014 הגישה המבקשת לבית משפט קמא בקשה לקביעת 15 מועדי דיונים נוספים בהדגישה את מורכבות ההליך וריבוי העדים שעתידים להישמע במסגרתו. כן הדגישה המדינה, כי בארבעת מועדי הדיונים שנקבעו צפויה להישמע עדותו של הסוכן המשטרתי בלבד. בשל בקשות שונות שהשמיעו באי כוח המשיבים בדיון שנקבע ליום 4.1.2015, לא החלה שמיעת עדותו של הסוכן המשטרתי. עיון בפרוטוקול הדיון מהמועד הנ"ל מעלה, כי נדונה בהרחבה רבה מאד סוגיה הקשורה בדיסק שדבר קיומו נודע להגנה (וכנראה גם לתביעה) במסגרת חקירתו של העד שעדותו נשמעה ביום 19.11.2014, ואשר נטען שלא הומצא להגנה, מה שמונע, לטענת הסנגורים, את האפשרות לחקור את הסוכן. בנוסף, עלו טענות שעניינן שחרור מייצוג כמו גם טענות פסלות. הפרוטוקול משתרע על פני 22 עמודים ורצוף טיעונים ארוכים של צוות הסניגורים, כאשר למעשה בירור התיק לא קודם באופן משמעותי ולא נשמעה אף עדות. במועד זה "הציע" בית משפט לצדדים 20 מועדי דיון נוספים והורה לבאי כוח הצדדים למסור לו רשימת מועדים מוסכמים מתוכם. באי-כוח המשיבים, למעט בא כוחו של המשיב 4, לא הגיבו במועד להצעת בית משפט ביחס למועדי הדיונים שהוצעו, וביום 7.1.2015 הסכימו על מועד דיון אחד, מתוך 20 המועדים שהוצעו(!). משכך נקבע, כי לשלושת מועדי הדיונים הקבועים, יתווסף מועד דיון אחד ביום 26.3.2015, וכי עד ליום 12.1.2015 יודיעו באי כוח המשיבים על רשימת מועדים מוסכמת.